אזוספרמיה חסימתית: איך מאבחנים חסימה בדרכי הזרע ומה הטיפול?
אזוספרמיה חסימתית (Obstructive azoospermia, OA) היא מצב שבו מיוצרים תאי זרע באשכים, אך חסימה או היעדר של חלק מדרכי הזרע מונעים מהם להגיע לנוזל הזרע. איך יודעים אם זו הסיבה לתוצאה שלך? תחילה מאשרים את היעדר התאים בבדיקת זרע, כולל בדיקת המשקע לפי נוהל המעבדה, ואז משלבים את נפח הדגימה והחומציות שלה עם ההיסטוריה הרפואית, הבדיקה הגופנית ורמת FSH. אם התמונה מעלה חשד לחסימה, הבדיקות הבאות נבחרות לפי המקום שבו היא עשויה להימצא. אם אובחנה אזוספרמיה חסימתית, אפשרויות הטיפול עשויות לכלול שחזור של מעבר הזרע, פתיחה של צינורות הפליטה במקרים מתאימים, או הפקת זרע לשימוש בהפריה חוץ־גופית. במדריך תראה איך מבדילים בין אזוספרמיה חסימתית לבין קושי בייצור הזרע, מתי עולה הצורך בבדיקות גנטיות או בהדמיה, ומה כדאי לשאול את האורולוג ואת צוות הפוריות לפני בחירת מסלול. [2–4]
מה קורה בדרכי הזרע באזוספרמיה חסימתית
איפה לאורך המסלול יכולה להיות חסימה?
תאי זרע נוצרים באשכים, עוברים ליותרת האשך, שם הם מבשילים, ומשם נעים דרך צינורות הזרע. בהמשך המסלול הם מתערבבים עם הפרשות מבלוטות, ובהן שלפוחיות הזרע והערמונית. באזוספרמיה חסימתית, ההפרעה במעבר יכולה להיות ביותרת האשך, בצינור הזרע או בצינורות הפליטה. משום שרוב נפח הנוזל מגיע מהפרשות הבלוטות, חסימה יכולה להתקיים גם כשהשפיכה נראית רגילה. למיקום יש משמעות מעשית: הוא משפיע על הבדיקה שיכולה לעזור ועל סוג הפעולה שהצוות עשוי להציע. [2,3]
חסימה בדרכי הזרע יכולה להיות מולדת או נרכשת. דוגמאות כוללות היעדר מולד של שני צינורות הזרע, חסימה אחרי וזקטומיה, והצטלקות אחרי זיהום ביותרת האשך או אחרי ניתוח במפשעה. כשאתה מכין את ההיסטוריה לפגישה, כדאי לציין גם הליכים שהיו לפני שנים, כמו תיקון בקע, ולהביא דוח ניתוח אם יש. אירוע קודם הוא רמז שמקבל משמעות לצד הבדיקה הגופנית והתוצאות. לדוגמה, ניתוח באזור המפשעה יכול להעלות חשד לפגיעה בצינור הזרע, אבל צריך לברר אם אכן יש חסימה ובאיזה צד. [2,3]
לפי האיגוד האירופי לאורולוגיה, אזוספרמיה חסימתית מופיעה אצל כ־20%–40% מהגברים עם אזוספרמיה. זהו אומדן לקבוצה שנבדקה בספרות הרפואית, והבירור האישי עדיין תלוי בממצאים שלך. ההבחנה חשובה גם כשאתה מרגיש בריא ואין כאב או שינוי בתפקוד המיני, כי החוויה היומיומית יכולה להיות דומה בשני סוגי האזוספרמיה. אם ההפניה שקיבלת כוללת רק את המילה ״אזוספרמיה״, כדאי לברר אם זו הגדרה של ממצא המעבדה או שכבר נקבעה אבחנה לגבי הסיבה. [2,3]
איך מאבחנים אזוספרמיה חסימתית
מה בודקים אחרי תוצאה של אפס תאי זרע?
כשבדיקת זרע מדווחת שלא נראו תאים, הרופא בודק אם הדגימה נאספה במלואה ואם המעבדה בדקה גם את המשקע לאחר סרכוז. המטרה היא להבדיל בין אזוספרמיה לבין מצב שבו יש תאי זרע נדירים שמופיעים רק בחיפוש במשקע. בדרך כלל מבקשים דגימה נוספת לאישור, לפי הנחיות הצוות והמעבדה. אם יש לך דוחות משתי מעבדות, הבא את שניהם והקפד לציין אם חלק מהדגימה אבד בזמן האיסוף. הפרט הזה חשוב במיוחד כשהנפח שנמדד נמוך. [2–4,7]
בשלב הבא האורולוג משלב את תוצאת בדיקת הזרע עם בדיקה גופנית ובדיקות דם. בבדיקה הוא יכול להעריך את גודל האשכים, לבדוק אם צינורות הזרע ניתנים למישוש ולחפש מלאות ביותרת האשך. אשכים בגודל שמור, FSH בטווח הייחוס ומלאות ביותרת האשך יכולים לתמוך בחשד לאזוספרמיה חסימתית. אם יש שילוב אחר, למשל אשכים קטנים ו־FSH מוגבר, הוא עשוי לכוון לקושי בייצור. יש חפיפה בין המצבים, ולכן החלטה על הבירור נשענת על התמונה כולה. [2,3]
איך נפח הדגימה והחומציות עוזרים למקם חסימה
בדיקת זרע עם נפח נמוך ו־pH חומצי, במיוחד כשאין תאי זרע, עשויה לעורר חשד לחסימה בצינורות הפליטה או להיעדר של מבנים הקשורים לשלפוחיות הזרע. במקביל בודקים אם הדגימה הייתה מלאה ושוקלים גורמים אחרים לנפח נמוך, לפי התסמינים וההיסטוריה. כשיש דפוס שמתאים לחסימה באזור צינורות הפליטה, האורולוג עשוי לשקול אולטרסאונד דרך פי הטבעת (TRUS) או MRI של האגן. הערך של ההדמיה הוא במענה לשאלה ממוקדת על המיקום ועל המבנים שמעורבים. [2–4]
בדיקות ממוקדות כשיש חשד לאזוספרמיה חסימתית
מתי מבקשים בדיקת CFTR או הדמיה?
אם בבדיקה הגופנית עולה חשד להיעדר מולד של צינור זרע, או שמאובחנת אזוספרמיה חסימתית ללא סיבה מזוהה, הרופא עשוי להמליץ על בדיקת CFTR בהתאם לממצאים. כאשר נמצא שינוי רלוונטי בגן, בירור של בת הזוג וייעוץ גנטי יכולים לעזור להבין את הסיכון לצאצאים ואת האפשרויות לפני טיפול פוריות. בהיעדר מולד של צינור זרע עשויה לעלות גם שאלה על הדמיית כליות, לפי האנטומיה וההמלצה הקלינית. הבדיקות נבחרות כדי לענות על שאלות שונות, החל מסיבת החסימה ועד להשלכות על תכנון היריון. [2,3]
אם כבר ידוע שהייתה וזקטומיה, ההיסטוריה נותנת לצוות נקודת מוצא שונה מאשר במצב של אזוספרמיה חסימתית בלי סיבה ברורה. בשיחה על הפוריות אפשר להעלות את הזמן שעבר מאז הפעולה, אם היו ניתוחים נוספים באזור ומה חשוב לכם מבחינת תזמון ההיריון. כשצינורות הזרע חסרים מלידה, הדיון עוסק באנטומיה הקיימת ובאפשרות להפיק תאים. במצב כזה לתוצאות הבירור הגנטי יכולה להיות משמעות גם כשהתכנית המעשית להפקת זרע כבר ברורה. [2,3]
מה משתנה אם יש גם חשד לקושי בייצור הזרע
באזוספרמיה לא חסימתית (Non-obstructive azoospermia, NOA), הבעיה המרכזית היא בייצור הזרע או בבקרה ההורמונלית עליו. יש גברים עם קושי בייצור שגם אצלם גודל האשכים ורמת FSH שמורים. לכן, אם כבר עברת ביופסיה או מיקרו־טסה, כדאי להביא את דוח הניתוח, תשובת הפתולוגיה ודוח המעבדה. הצוות יכול לברר איזה אזור נדגם, מה נמצא בו וכיצד המידע מתיישב עם הבדיקות הנוכחיות. ביופסיה אבחנתית כשלעצמה אינה חלק שגרתי מההבחנה הראשונית. [2,3] מידע על אזוספרמיה ובירור פוריות הגבר.
אפשרויות טיפול באזוספרמיה חסימתית
שחזור של מעבר הזרע
כשיש חסימה שאפשר לשחזר בניתוח, אורולוג פוריות עשוי להציע חיבור מחדש של קצות צינור הזרע (vasovasostomy) או חיבור בין צינור הזרע ליותרת האשך (vasoepididymostomy). הבחירה תלויה במיקום ובסיבה לחסימה ולעיתים מתבררת במהלך הניתוח. אחרי שחזור, בדיקות זרע משמשות למעקב אחר חזרת התאים לנוזל הזרע. כשקוראים מחקרים על השחזור, חשוב להבדיל בין חזרת תאי זרע לדגימה לבין השגת היריון. ההיריון תלוי גם בנתוני הפוריות של בני הזוג ובמשך הזמן שעומד לרשותם. [2,3,5]
טיפול בחסימה בצינורות הפליטה
כאשר הבירור מצביע על חסימה בצינורות הפליטה, אפשר לדון עם האורולוג בפתיחה אנדוסקופית דרך השופכה (TURED) במקרים מתאימים. מטרת הפעולה היא לפתוח את המעבר באזור החסימה. לפני שמחליטים, אפשר לשאול עד כמה האבחנה ברורה, אילו שינויים הצוות מצפה לבדוק לאחר הפעולה ומהם הסיכונים, ובהם זיהום, דימום או הצטלקות חוזרת. סקירה שיטתית מצאה מגבלות באיכות המחקרים על הפעולה, ולכן תוצאות שדווחו בספרות דורשות פרשנות לפי הממצא והנסיבות שלך. [2,3,6]
הפקת זרע והפריה חוץ־גופית
אפשרות נוספת באזוספרמיה חסימתית היא הפקת זרע מיותרת האשך או מהאשך, בהתאם לאבחנה ולשיטת העבודה של המרכז. המעבדה יכולה להשתמש בתאים שנמצאו להפריה באמצעות הזרקת תא זרע לביצית (ICSI) כחלק מ־IVF. לעיתים אפשר להקפיא תאים שנמצאו ולהשתמש בהם בהמשך, לפי כמות הדגימה והערכת המעבדה. אם כבר נקבע מועד לשאיבת ביציות, כדאי לברר מי מרכז את התיאום והאם מתכננים הפקה מוקדמת או באותו מחזור טיפול. [2,3]
בחירה בין שחזור לבין הפקת זרע נעשית עם הצוות המטפל ובהתאם גם לנתוני בת הזוג, לרבות גיל, רזרבה שחלתית, טיפולי פוריות קודמים והעדפות המשפחה. אם שחזור אפשרי, השיחה כוללת את הזמן הצפוי עד שאפשר יהיה להעריך את תוצאתו. אם שוקלים הפקת זרע, כדאי לשאול מראש על אתר ההפקה, הקפאה והיערכות למקרה שהדגימה אינה מספיקה. בקש מהצוות להסביר מה כל מסלול מנסה להשיג בשלב הראשון ואיך תיראה ההחלטה הבאה בעקבות התוצאה. [2,3] כתבות על בדיקות זרע והפקת זרע בבלוג פרוליסטם.
אם עדיין יש אי־ודאות לגבי מיקום החסימה, כדאי לבקש מהצוות להסביר איזו החלטה אפשר לקבל על סמך המידע הקיים ומתי יתבררו פרטים נוספים. לדוגמה, לפני שחזור אפשר לשאול אם סוג החיבור ייקבע בזמן הניתוח, ואם קיימת אפשרות להפקה ולהקפאה באותו מעמד במקרה הצורך. לפני בחירה במסלול IVF עם הפקת זרע, אפשר לבקש הסבר על הדרך שבה תוצאות ההפקה יועברו למעבדה ומה המשמעות של דגימה מוגבלת לתכנון הסבב. [2,3]
שאלות נפוצות על אזוספרמיה חסימתית
האם FSH תקין אומר שיש לי אזוספרמיה חסימתית?
FSH בטווח הייחוס עשוי לתמוך בחשד לחסימה כאשר גם הבדיקה הגופנית ומדדי הזרע מתאימים. רמה כזאת אפשרית גם בחלק מהמצבים שבהם ייצור הזרע פגוע, ולכן האורולוג מפרש את הבדיקה כחלק מהתמונה המלאה. [2,3]
אפשר לדעת שיש חסימה לפי מראה השפיכה?
גם באזוספרמיה חסימתית, השפיכה יכולה להיראות רגילה משום שרוב הנוזל מגיע מבלוטות. האבחנה נשענת על בדיקת זרע ועל בירור רפואי, ובמצבים מסוימים נפח נמוך וחומציות בדגימה נותנים רמז למיקום החסימה. [2–4]
זיהום בעבר יכול להסביר למה לא מצאו תאי זרע?
זיהום ביותרת האשך עלול להיות קשור להצטלקות ולחסימה. חשוב להביא תיעוד של הזיהום, אם קיים, ולבדוק עם האורולוג אם ההיסטוריה מתאימה לממצאים הנוכחיים. [2,3]
האם אפשר להשיג היריון טבעי אחרי שחזור?
אם השחזור מחזיר תאי זרע לנוזל הזרע, היריון טבעי עשוי להיות אפשרי בחלק מהמקרים. ההערכה תלויה בתוצאות המעקב ובנתוני הפוריות של שני בני הזוג, ולכן כדאי לשאול איך יבדקו את תוצאת השחזור ומתי. [2,3,5]
האם תמיד צריך מיקרו־טסה כשאין תאי זרע בדגימה?
באזוספרמיה חסימתית אפשר לעיתים להפיק זרע מיותרת האשך או מהאשך בשיטות אחרות. מיקרו־טסה משמשת בעיקר במצבים של אזוספרמיה לא חסימתית, והצוות בוחר את דרך ההפקה לפי האבחנה והנסיבות. [2,3]
האם אפשר לדעת לפני הטיפול אם יהיה זרע להקפאה?
האבחנה וממצאי הבירור עוזרים לצוות לתכנן את ההפקה, ואפשרות ההקפאה מתבררת בפועל לפי הממצאים והערכת המעבדה. כדאי לבקש הסבר מראש על תכנית ההקפאה והחלופות אם יתקבלו מעט תאים. [2,3]
גם כשהאבחנה כבר ברורה, כדאי לשמור את המסמכים כך ששני הצוותים יוכלו לעיין באותן תוצאות. אם את או אתה מגיעים יחד לפגישה, אפשר לרשום מראש את השאלות החשובות לכל אחד מכם, למשל כמה זמן יידרש להערכת תוצאות שחזור, או מי יעדכן אתכם אם יימצאו תאים להקפאה. בסוף הפגישה תוכלו לבקש לסכם במילים פשוטות מהו הצעד הבא, מי אחראי לתאם אותו ואילו תוצאות יגרמו לצוות לשקול מסלול אחר. [2,3]
סיכום הבירור כשחושדים באזוספרמיה חסימתית
אם קיבלת תשובה של אפס תאי זרע, אסוף את דוחות המעבדה המלאים, בדיקות ההורמונים ותיעוד של ניתוחים או זיהומים רלוונטיים. אם כבר עברת הפקה, צרף את דוח הניתוח ואת תשובות המעבדה והפתולוגיה אם הן זמינות. בפגישה אפשר לבקש מהאורולוג להסביר אילו ממצאים תומכים בחסימה, איפה הוא חושד שהיא נמצאת, ואיזו בדיקה תשפיע על בחירת הטיפול. אם נשקל טיפול, בקש שהצוות יתייחס לתכנון המשותף עם יחידת הפוריות ולזמן שיש לכם לקבל החלטה. [2,3]
לקבלת מידע מדעי מפורט נוסף על תוספי Prolistem ועל התמיכה התזונתית בתהליכי חילוף החומרים בגוף, ניתן ליצור קשר עם צוות המומחים והיועצים המדעיים של Prolistem Israel.
⚠️ הבהרה חשובה: Prolistem הוא תוסף תזונה ואינו תרופה. המוצר אינו מיועד לאבחון, לטיפול, לריפוי או למניעת מחלה כלשהי. המידע המוצג במאמר זה הוא למטרות חינוכיות בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. תוצאות עשויות להשתנות בין אנשים. יש להיוועץ ברופא מוסמך לפני תחילת שימוש בכל תוסף תזונה. תוסף תזונה רשום במשרד הבריאות הישראלי
מקורות למאמר על אזוספרמיה חסימתית
European Association of Urology. 2026. EAU Guidelines on Sexual and Reproductive Health, Male Infertility. EAU. https://uroweb.org/guidelines/sexual-and-reproductive-health/chapter/male-infertility
American Urological Association ו־American Society for Reproductive Medicine. 2024, תיקון להנחיה מ־2020. Diagnosis and Treatment of Infertility in Men. AUA/ASRM. https://www.auanet.org/documents/Guidelines/PDF/2024%20Guidelines/Male%20Infertility%20Unabridged%20Final.pdf
World Health Organization. 2021. WHO laboratory manual for the examination and processing of human semen, 6th ed. WHO. https://www.who.int/publications/i/item/9789240030787/
Wang Z, Wang X, Song C ואחרים. 2023. The pregnancy outcomes in patients with epididymal obstructive azoospermia after microsurgical vasoepididymostomy: a systematic review and meta-analysis. Frontiers in Medicine. https://doi.org/10.3389/fmed.2023.1186729
Mekhaimar A ואחרים. 2020, פרסום מקוון. A systematic review of transurethral resection of ejaculatory ducts for the management of ejaculatory duct obstruction. Turkish Journal of Urology. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32915715/
World Health Organization. 2025. Guideline for the prevention, diagnosis and treatment of infertility. WHO. https://www.who.int/publications/i/item/9789240115774
Comments