מה הקשר בין אזוספרמיה לגנטיקה?

מה הקשר בין אזוספרמיה לגנטיקה?

אזוספרמיה (Azoospermia) היא מצב שבו לא מזוהים תאי זרע בנוזל הזרע בבדיקת זרע תקנית. זו אחת ההסתמנויות המשמעותיות ביותר בתחום פוריות הגבר, ובחלק מהמקרים עשויה להיות קשורה לגורמים גנטיים. הבנת הקשר בין אזוספרמיה לגנטיקה חשובה בעיקר לצורך אפיון הסיבה האפשרית, דיון על המשמעות המשפחתית, והכוונה לבירור רפואי מתאים במסגרת טיפול מקצועי.

מהי אזוספרמיה ומה ההבדל בין OA ל-NOA?

נהוג לחלק אזוספרמיה לשני סוגים עיקריים:

• אזוספרמיה חסימתית (Obstructive Azoospermia, OA): הזרע מיוצר באשכים, אך קיימת חסימה בדרכי הזרע שמונעת מעבר שלו לנוזל הזרע.

• אזוספרמיה לא-חסימתית (Non-Obstructive Azoospermia, NOA): קיימת פגיעה בתהליך יצירת תאי הזרע עצמו (Spermatogenesis) ברמת האשך, בדרגות שונות. PMC

החלוקה הזו חשובה גם בהיבט הגנטי, משום שסוגי בדיקות גנטיות מסוימות רלוונטיים יותר ל-OA (למשל מוטציות ב-CFTR הקשורות למומים מולדים בדרכי הזרע), ואחרות שכיחות יותר ב-NOA (למשל מיקרו-מחיקות בכרומוזום Y).

למה גנטיקה רלוונטית בפוריות הגבר?

יצירת תאי זרע היא תהליך מורכב ורב-שלבי, שמערב חלוקת תאים, התמיינות, בקרה הורמונלית, ומנגנוני תיקון DNA. לכן, שינויים גנטיים מסוגים שונים עשויים להיות קשורים להפרעה בתפקוד האשכים, במבנה דרכי הזרע, או בוויסות הצירי ההורמונליים הרלוונטיים (FSH, LH, טסטוסטרון). סקירות בתחום מצביעות על כך שהגורמים הגנטיים הנפוצים ביותר שנמצאים בבירור של אי-פוריות גברית כוללים הפרעות כרומוזומליות ו-מיקרו-מחיקות בכרומוזום Y. ScienceDirect+1

מנגנונים גנטיים מרכזיים שיכולים להיות קשורים לאזוספרמיה

הפרעות כרומוזומליות (Karyotype): דוגמת תסמונת קליינפלטר

תסמונת קליינפלטר (Klinefelter syndrome, לרוב 47,XXY) היא אחת ההפרעות הכרומוזומליות השכיחות הקשורות לאי-פוריות גברית, ולעיתים קרובות מלווה באזוספרמיה. הספרות מתארת קשר בין ההרכב הכרומוזומלי לבין שינויים בהתפתחות ותפקוד האשכים ואובדן תאי נבט לאורך הזמן. PubMed+1

בנוסף לקליינפלטר, קיימות גם טרנסלוקציות כרומוזומליות ושינויים מספריים/מבניים נוספים שיכולים להופיע בבדיקת קריוטיפ ולהיות קשורים לאי-פוריות.

מיקרו-מחיקות בכרומוזום Y: אזורי AZF

בזרוע הארוכה של כרומוזום Y קיימים אזורים המכונים AZF (Azoospermia Factor), הכוללים גנים המעורבים בשלבים שונים של spermatogenesis. מיקרו-מחיקות באזורים אלו (AZFa / AZFb / AZFc) הן אחת הסיבות הגנטיות השכיחות יותר בבירור של NOA או אוליגוספרמיה חמורה, ומופיעות בספרות כסיבה גנטית “קלאסית” לאי-פוריות גברית. PMC+1

חשוב להבין שמדובר בספקטרום רחב: תת-סוג המחיקה (איזה אזור נפגע) עשוי להיות קשור לדפוסים שונים של מצאי תאי נבט באשך ולממצאים קליניים משתנים, כפי שמתואר בסקירות. PubMed

CFTR ומומים מולדים בדרכי הזרע: CBAVD והקשר ל-OA

במקרים מסוימים של אזוספרמיה חסימתית, מקור הבעיה אינו “חסימה שנרכשה”, אלא מום מולד בדרכי הזרע, כגון היעדר דו-צדדי מולד של צינור הזרע (CBAVD). מצב זה קשור באופן מובהק לוריאנטים בגן CFTR (הקשור גם למחלת סיסטיק פיברוזיס). בסקירות מתואר כי וריאנטים גנטיים ב-CFTR מזוהים בשכיחות גבוהה בקרב גברים עם CBAVD. PMC+1

גנים נוספים ו-NGS: למה “לא תמיד מוצאים תשובה”?

מעבר לקריוטיפ, מיקרו-מחיקות Y ו-CFTR, המחקר בשנים האחרונות מרחיב את הידע על גנים נוספים שעשויים להיות קשורים לפנוטיפים שונים של אי-פוריות גברית, במיוחד ב-NOA. שימוש בכלים של Next-Generation Sequencing (NGS) מאפשר לזהות וריאנטים נדירים ולהציע מסגרות אבחוניות חדשות, אם כי בחלק גדול מהמקרים עדיין לא מתקבלת אבחנה גנטית חד-משמעית. Frontiers

מתי נשקל בירור גנטי ומה הוא עשוי לכלול?

במסגרת הערכה רפואית של אזוספרמיה, צוות מקצועי עשוי לשקול בדיקות גנטיות כחלק מהבירור הכולל (ביחד עם היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית, בדיקות הורמונליות, והדמיה לפי צורך). בבירור גנטי מקובל לדון, בין השאר, באפשרויות הבאות בהתאם לתמונה הקלינית:

• קריוטיפ (Karyotype): לזיהוי הפרעות כרומוזומליות.

• בדיקת מיקרו-מחיקות בכרומוזום Y (AZF): בעיקר במצבים של אזוספרמיה לא-חסימתית או אוליגוספרמיה חמורה. PubMed

• בדיקות ל-CFTR (ולעיתים גנים נוספים כגון ADGRG2): כאשר עולה חשד ל-OA על רקע CBAVD. PMC

• פאנלים גנטיים/NGS: במקרים נבחרים, בהתאם לשיקול רפואי ולייעוץ גנטי. Frontiers

הערך של הבירור אינו “רק למצוא שם למצב”, אלא גם להבין האם יש משמעות תורשתית, האם נדרש ייעוץ גנטי, ומה ההשלכות האפשריות על בני משפחה או על תכנון משפחה.

איך הורמונים (FSH, LH, טסטוסטרון) מתחברים לתמונה הגנטית?

בבירור של פוריות הגבר מקובל להיעזר במדדים הורמונליים כגון FSH, LH וטסטוסטרון כדי לקבל תמונה עקיפה על תפקוד האשכים ועל הציר ההורמונלי. לדוגמה, בחלק מהמקרים של NOA נצפה FSH גבוה יותר, אך מדובר במדד שאינו “אבחנה גנטית” בפני עצמו. גם בספרות על מיקרו-מחיקות AZF מודגש שהקשר לפרופיל ההורמונלי אינו בהכרח אחיד או חד-משמעי בכל תת-סוג. PubMed

לכן, הורמונים משתלבים כחלק מפאזל רחב יותר: הם עשויים לסייע בהכוונת הבירור, אך אינם מחליפים אבחון רפואי או גנטי.

השלכות אפשריות של ממצא גנטי: ייעוץ גנטי ותכנון משפחה

כאשר מזוהה גורם גנטי, השלב הבא בדרך כלל כולל שיחה מסודרת עם מומחה/ית (אורולוג/ית פוריות, אנדוקרינולוג/ית, גנטיקאי/ת), כדי להבין:

• האם מדובר בשינוי שעלול להיות תורשתי או לעבור לדורות הבאים.

• האם קיימת משמעות לבני משפחה נוספים (למשל צורך בבדיקות נשאות במקרים מסוימים).

• מה המשמעות של סוג הממצא בהקשר של אפשרויות רבייה שונות (כאשר רלוונטי במסגרת טיפול רפואי).

בנושא מיקרו-מחיקות בכרומוזום Y, למשל, ספרות מתארת גם דיונים על העברה בין-דורית בתרחישים מסוימים. PubMed

תוספי תזונה בהקשר של פוריות הגבר: מסגרת מידע ניטרלית

בשוק קיימים תוספי תזונה שונים המוצגים בהקשרים של אורח חיים ורווחה כללית. בהקשר של פוריות הגבר, חשוב להבחין בין מידע מחקרי על ביולוגיה של spermatogenesis לבין הצגה של מוצר כלשהו כפתרון רפואי.

Prolistem הוא תוסף תזונה המבוסס על רכיבים טבעיים, המוצג כתוסף שנועד לתמיכה כללית בתהליכים פיזיולוגיים כחלק מגישה תומכת-אורח-חיים. מידע על התאמה אישית ושילובו במסגרת תהליך בירור או ליווי צריך להתבצע מול אנשי מקצוע, ובהתאם לדין ולהנחיות הרלוונטיות.

סיכום

הקשר בין אזוספרמיה לגנטיקה עשוי להתבטא במספר שכבות: החל מהפרעות כרומוזומליות, דרך מיקרו-מחיקות בכרומוזום Y המשפיעות על תהליכי spermatogenesis ותפקוד אשכים, ועד וריאנטים ב-CFTR הקשורים למומים מולדים בדרכי הזרע ול-OA. לצד אלה, תחום ה-NGS מרחיב את ההבנה על גנים נוספים, אך עדיין קיימים מקרים רבים שבהם לא מזוהה גורם גנטי חד-משמעי. PMC+1

לשאלות נוספות או לקבלת מידע מדעי נוסף, ניתן ליצור קשר עם צוות Prolistem.

⚠️ המוצר הוא תוסף תזונה בלבד. אינו תרופה, ואינו מיועד לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלה.

מקורות מדעיים (5)

1. Hamada AJ, et al. A comprehensive review of genetics and genetic testing in male infertility. (PMC, 2013)https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC3583155/

2. Rabinowitz MJ, et al. Y-Chromosome Microdeletions: A Review of Prevalence, … (PMC, 2021)https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC7886244/

3. Witherspoon L, et al. Y-microdeletions: a review of the genetic basis… (PubMed, 2021)https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33850774/

4. Bieniek JM, et al. Genetics of CFTR and male infertility. (PMC, 2021)https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC8039587/

5. Cai Z, et al. Congenital Bilateral Absence of the Vas Deferens. (PMC, 2022)https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC8873976/