מה ההבדל בין אזוספרמיה חסימתית לבין אזוספרמיה לא-חסימתית?

מה ההבדל בין אזוספרמיה חסימתית לבין אזוספרמיה לא-חסימתית?

אזוספרמיה (Azoospermia) היא מצב שבו לא מזוהים תאי זרע בבדיקת זרע (semen analysis) לאחר עיבוד מתאים במעבדה. מבחינה קלינית נהוג לחלק אזוספרמיה לשתי קבוצות מרכזיות:אזוספרמיה חסימתית (Obstructive Azoospermia, OA) ואזוספרמיה לא-חסימתית (Non-Obstructive Azoospermia, NOA). ההבחנה ביניהן חשובה משום שהמנגנון הביולוגי, הבירור הנדרש ואפשרויות ההתערבות שונים מהותית. ASRM+1

הגדרה ביולוגית בסיסית: “ייצור” מול “הובלה”

אזוספרמיה חסימתית (OA)

ב-OA תהליך ייצור הזרע באשך (Spermatogenesis) יכול להיות תקין או קרוב לתקין, אך קיימת חסימה או היעדר רצף במערכת ההובלה (למשל באפידידימיס, ב-vas deferens או בצינוריות הזרע). לכן הזרע אינו מגיע לנוזל הזרע. ASRM+1

אזוספרמיה לא-חסימתית (NOA)

ב-NOA הבעיה העיקרית היא בכשל בייצור הזרע באשכים (אי-ספיקה ספרמטוגנית), כלומר ירידה משמעותית או היעדר של spermatogenesis בדרגות שונות. לעיתים קיימים “מוקדים” קטנים של יצירת זרע, אך הם אינם מספיקים כדי שיופיעו תאי זרע בנוזל הזרע. PMC+1

מה גורם לכל אחת מהן?

סיבות שכיחות לאזוספרמיה חסימתית (OA)

גורמים מולדים או גנטיים

• היעדר מולד של vas deferens (לעיתים קשור לשינויים ב-CFTR).גורמים נרכשים

• דלקות/זיהומים בדרכי המין שעלולים לגרום להצטלקות וחסימה.

• חסימה לאחר ניתוחים באזור האגן/אשכים או לאחר טראומה.

• חסימה בצינוריות הזרע או בעיות בתרומת בלוטות נלוות (במקרים מסוימים יש גם נפח זרע נמוך). NCBI+1

סיבות שכיחות לאזוספרמיה לא-חסימתית (NOA)

• הפרעות גנטיות/כרומוזומליות (למשל שינויים בכרומוזום Y או קריוטיפ חריג).

• אי-ספיקה ראשונית של האשכים (Primary testicular failure).

• הפרעות הורמונליות מסוימות (היפוגונדוטרופיות) שיכולות לפגוע בתהליך.

• חשיפה לגורמים סביבתיים/תרופתיים הפוגעים בספרמטוגנזה (תלוי הקשר קליני, מינון ומשך). PMC+1

איך מבדילים בין OA ל-NOA בבירור קליני?

האבחנה אינה נשענת על פרמטר אחד בלבד, אלא על שילוב של היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית, בדיקות מעבדה והדמיה.

1) בדיקת זרע: נפח, pH ומדדים נלווים

במקרים מסוימים, נפח זרע נמוך מאוד עשוי לרמז על בעיה בהפרשת בלוטות נלוות או על חסימה דיסטלית, במיוחד יחד עם מאפיינים קליניים נוספים. עם זאת, נפח תקין אינו שולל חסימה. ASRM

2) בדיקה גופנית: נפח אשכים וממצאים בדרכי ההובלה

• OA נחשדת יותר כאשר האשכים בגודל תקין והמבנים ניתנים למשוש באופן התואם חסימה (למשל epididymis מלא/מוגדל) או היעדר vas deferens בבדיקה. ASRM+1

• NOA נחשדת יותר כאשר יש אשכים קטנים יחסית ו/או סימנים לאי-ספיקה אשכית, אם כי זה אינו כלל מוחלט.

3) פרופיל הורמונלי: FSH, LH וטסטוסטרון

• FSH משמש אינדיקטור עקיף לפעילות ספרמטוגנית: ברבים ממקרי NOA FSH עשוי להיות מוגבר, בעוד שב-OA פעמים רבות FSH בטווח שאינו מוגבר. יחד עם זאת קיימת חפיפה בין המצבים, ולכן הפרשנות נעשית תמיד בהקשר קליני רחב. ASRM+1

• LH וטסטוסטרון מסייעים להעריך את ציר ההיפותלמוס-היפופיזה-אשך ולהבחין במצבים אנדוקריניים נלווים. Frontiers+1

4) אולטרסאונד והדמיה מכוונת

הדמיה יכולה לסייע בזיהוי ממצאים התומכים בחסימה או בשינויים אשכיים, ובמצבים מסוימים להפנות להמשך בירור (למשל לפי ממצאי דרכי הובלה). PMC

5) בירור גנטי

ב-NOA ובחלק מהמצבים הקליניים נהוג לשקול בדיקות גנטיות כגון קריוטיפ ובדיקות למיקרו-דלציות בכרומוזום Y. במקרים של חשד להיעדר vas deferens יש מקום לשקול בירור CFTR לפי המלצות קליניות. PMC+1

6) בדיקה היסטולוגית/ביופסיה אשכית

במקרים נבחרים, בדיקה היסטולוגית של רקמת אשך עשויה לסייע בהבחנה בין OA ל-NOA או באפיון דפוס הפגיעה בספרמטוגנזה. כיום ההחלטה על ביופסיה נעשית בזהירות ובשיקול קליני, בהתאם לתרחיש ולמטרת הבירור. PMC+1

מה המשמעות של ההבדל מבחינת מסלול ההתמודדות?

OA: התמקדות ב”מסלול ההובלה”

כאשר מקור הבעיה הוא חסימתי, הדיון הקליני עוסק לרוב באפשרות תיקון כירורגי של החסימה או באפשרויות איסוף זרע לצורך שימוש בטכנולוגיות פריון (לפי התאמה קלינית). הבחירה תלויה בגורם, במיקום החסימה, בממצאים בבדיקה ובהעדפות בני הזוג. ASRM+1

NOA: התמקדות ב”מסלול הייצור”

כאשר מקור הבעיה הוא אי-ספיקה ספרמטוגנית, מסלול ההתמודדות כולל לרוב אפיון הגורם האפשרי (כולל גנטי/הורמונלי לפי צורך), והערכת אפשרויות למציאת זרע ממוקדי ספרמטוגנזה באשך באמצעות גישות כירורגיות ייעודיות, כאשר זה רלוונטי קלינית. גם כאן ההחלטות אינדיבידואליות ומבוססות על מכלול הנתונים. NCBI+1

מונחים שכדאי להכיר בהקשר של NOA

• Spermatogenesis (ספרמטוגנזה): תהליך יצירת תאי זרע באבוביות הזרע באשך.

• תפקוד אשכים: מושפע ממבנה האשך, תפקוד תאי סרטולי וליידיג, ומוויסות הורמונלי.

• FSH / LH / טסטוסטרון: הורמונים מרכזיים בציר הרבייה הזכרי; מסייעים בהערכת הסיבה האפשרית לאזוספרמיה בהקשר קליני. NCBI+1

היכן משתלב תוסף תזונה בשיח המדעי?

תוספי תזונה בכלל, ומוצרי Prolistem בפרט, נידונים בדרך כלל בהקשר של תמיכה תזונתית כללית ורכיבים טבעיים שעשויים להיות קשורים לתהליכים פיזיולוגיים שונים בגוף. בהקשר של אזוספרמיה, חשוב להדגיש שהבירור וההתייחסות הקלינית מבוססים על אבחנה רפואית מסודרת (לרבות בדיקות זרע, הורמונים כגון FSH/LH/טסטוסטרון, ולעיתים בירור גנטי והדמיה), ושיח על תוספי תזונה חייב להישאר בגדר מידע כללי ולא כתחליף לאבחון או טיפול רפואי. American University of Architects+1

לסיכום

ההבדל בין אזוספרמיה חסימתית (OA) לבין אזוספרמיה לא-חסימתית (NOA) הוא ההבדל בין בעיה במסלול הובלת הזרע לבין בעיה בתהליך ייצור הזרע עצמו (spermatogenesis). ההבחנה מבוססת על שילוב של היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית, פרופיל הורמונלי (כולל FSH, LH וטסטוסטרון), מאפייני בדיקת הזרע, ולעיתים בדיקות גנטיות והדמיה. ASRM+1

לשאלות נוספות או לקבלת מידע מדעי נוסף, ניתן ליצור קשר עם צוות Prolistem.

מקורות מדעיים

1. AUA/ASRM Male Infertility Guideline (2020; Amended 2024)https://www.auanet.org/documents/Guidelines/PDF/2024%20Guidelines/Male%20Infertility%20Unabridged%20Final.pdf American University of Architects

2. ASRM Practice Guidance: Diagnosis and Treatment of Infertility in Men (AUA/ASRM Guideline Part I, 2020)https://www.asrm.org/practice-guidance/practice-committee-documents/diagnosis-and-treatment-of-infertility-in-men-auaasrm-guideline-part-i-2020/ ASRM

3. Canadian Urological Association guideline: Evaluation and management of azoospermia (2023)https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC10426420/ PMC

4. Male Infertility (StatPearls, NCBI Bookshelf; עדכון 2024)https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK562258/ NCBI

5. Diagnostic algorithm in men suspected with nonobstructive azoospermia (Review, 2025; PMC)https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC12112923/ PMC

⚠️ המוצר הוא תוסף תזונה בלבד. אינו תרופה, ואינו מיועד לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלה.