האם יש קשר בין עודף משקל לאזוספרמיה?
- Prolistem Israel
- 13 hours ago
- 4 min read
האם יש קשר בין עודף משקל לאזוספרמיה? סקירה מדעית עדכנית
עודף משקל והשמנה הם מצבים מטבוליים שכיחים, המשפיעים על מערכות רבות בגוף. בעשור האחרון הצטברו עדויות לכך שעלייה במדדי שומן (כגון BMI והיקף מותניים) עשויה להיות קשורה גם למדדים של פוריות הגבר, לרבות איכות זרע, פרמטרים הורמונליים, ולעיתים גם לשכיחות גבוהה יותר של מצבים כמו אוליגוזואוספרמיה ואזוספרמיה. חשוב להדגיש: “קשר” במחקר אינו בהכרח “סיבה”, וההשפעה אינה אחידה בין כל הגברים. PubMed+1
מהי אזוספרמיה ומהם הגורמים השכיחים?
אזוספרמיה (Azoospermia) היא מצב שבו לא נמצאים תאי זרע בבדיקת זרע. מקובל לחלק אותה לשתי קבוצות עיקריות:
אזוספרמיה חסימתית
במצב זה תהליך ייצור הזרע (Spermatogenesis) באשכים יכול להיות תקין, אך קיימת חסימה בדרכי הזרע (למשל באפידידימיס או בצינור הזרע), כך שהזרע אינו מגיע לנוזל הזרע.
אזוספרמיה לא-חסימתית
במצב זה קיימת ירידה או הפרעה בתפקוד האשכים/בתהליך יצירת הזרע, כתוצאה ממגוון סיבות: גנטיות, הורמונליות, דלקתיות, חשיפה לחום/רעלנים, תרופות מסוימות, ורקע מטבולי כולל עודף משקל והשמנה—שנחקרים כגורמי סיכון אפשריים. PMC+1
מה אומרים מחקרים אפידמיולוגיים על BMI ואזוספרמיה?
מחקרי תצפית ומטא-אנליזות מצביעים על כך שעודף משקל והשמנה קשורים, בממוצע אוכלוסייתי, להסתברות גבוהה יותר להפרעות בכמות הזרע (כגון אוליגוזואוספרמיה) ולעיתים גם לאזוספרמיה, בהשוואה לטווח BMI תקין. עם זאת, הספרות אינה אחידה: חלק מהעבודות מוצאות קשרים מובהקים וחלק מצביעות על הטרוגניות גבוהה (שונות בין מחקרים, אוכלוסיות ושיטות מדידה). לכן, אין להסיק מכך אבחנה אישית על סמך BMI בלבד, אלא לראות בכך גורם רקע אפשרי שמצטרף לתמונה הכוללת. PubMed+1
מנגנונים אפשריים: כיצד השמנה עשויה להשפיע על פוריות הגבר?
הספרות מציעה מספר מסלולים ביולוגיים שבאמצעותם עודף שומן גוף עשוי להיות קשור לשינויים בתפקוד הרבייה הגברית. רוב המסלולים אינם “יחידניים”, אלא פועלים יחד ומשתלבים עם גורמים אישיים נוספים (גנטיקה, גיל, עישון, סוכרת, דלקת כרונית ועוד). PMC+1
1) שינוי בציר ההורמונלי: GnRH–LH/FSH–טסטוסטרון
ברקמת שומן קיימת פעילות אנזימתית (כגון ארומטאז) שיכולה להגביר המרה של אנדרוגנים לאסטרוגנים. במקביל, השמנה קשורה לעיתים לשינויים בהורמונים ובחלבוני נשא (למשל SHBG), מה שעשוי להתבטא בירידה בטסטוסטרון הכולל/החופשי אצל חלק מהגברים.מבחינה פיזיולוגית, LH תומך בתפקוד תאי ליידיג ובהפרשת טסטוסטרון, ו-FSH משפיע על תאי סרטולי ותומך בתהליכי spermatogenesis—ולכן שינויים בציר זה נבחנים כנתיב אפשרי לקשר בין מצב מטבולי לפוריות. PMC+1
2) דלקת כרונית ועקה חמצונית (Oxidative stress)
השמנה מלווה לעיתים בעלייה במדדי דלקת סיסטמית ובחוסר איזון בין יצירת רדיקלים חופשיים (ROS) לבין מנגנוני נוגדי חמצון. עקה חמצונית נחקרה כגורם אפשרי לפגיעה בתפקוד תאי זרע, בשל תהליכים כמו פרוקסידציית שומנים בממברנה, שינויי חלבון, ופגיעה בשלמות ה-DNA בתאי זרע. מחקרי סקירה מדגישים את מרכזיות העקה החמצונית בהקשרים שונים של אי-פוריות גברית, כולל מצבים מטבוליים. Frontiers+1
3) טמפרטורה אשכית וסביבה מקומית
עלייה במסת שומן באזור הירכיים/המפשעה עשויה להיות קשורה לעלייה בטמפרטורה הסקרוטלית, ותנאי חום ממושכים ידועים כמשפיעים על spermatogenesis. גם כאן מדובר במנגנון אפשרי שאינו מסביר לבדו את כל המקרים. PMC+1
4) תנגודת לאינסולין, תסמונת מטבולית ושינה
השמנה קשורה לעיתים לתנגודת לאינסולין, כבד שומני, יתר לחץ דם, ואף להפרעות שינה כגון דום נשימה בשינה—שיכולות להיות כרוכות בשינויים הורמונליים ודלקתיים. בחלק מהעבודות, “בריאות מטבולית” (לא רק BMI) מוצעת כמשתנה חשוב להבנת הקשר לפוריות הגבר. PMC+1
האם עודף משקל משפיע גם על אזוספרמיה לא-חסימתית (NOA) ועל הערכה קלינית?
ב-NOA נהוג להסתמך על שילוב של אנמנזה, בדיקות הורמונליות (כולל FSH, LH, טסטוסטרון ולעיתים פרולקטין ו-SHBG), בדיקה גופנית, אולטרסאונד לפי צורך, ולעיתים בדיקות גנטיות. עודף משקל אינו “מסביר” NOA בפני עצמו, אך הוא עשוי להופיע כחלק מפרופיל מטבולי-אנדוקריני רחב יותר. בספרות קיימים גם מחקרים שבדקו קשרים בין BMI לבין פרמטרים קליניים שונים באוכלוסיות של גברים עם אזוספרמיה, עם תוצאות שאינן תמיד עקביות—מה שמדגיש את הצורך בהערכה פרטנית והסתכלות על מכלול גורמי הסיכון. PubMed+1
מה המשמעות המעשית לגבר שמאובחן עם אזוספרמיה ועודף משקל?
מבחינה רפואית-אבחנתית, עודף משקל הוא נתון רקע שעשוי להנחות את הרופא לשים לב במיוחד למדדים מטבוליים והורמונליים, אך הוא אינו תחליף לבירור מלא של הסיבות לאזוספרמיה. במצבים של פוריות הגבר, הגישה המקובלת היא לבצע בירור מסודר, לזהות גורמים נלווים (כגון סוכרת, תנגודת לאינסולין, חסרים תזונתיים, דלקת כרונית, עישון, תרופות, חשיפה לחום ועוד), ולנהל אותם לפי שיקול קליני. PMC+1
תוספי תזונה בהקשר של פוריות הגבר: מסגרת מידעית
חלק מהאנשים מתעניינים בתוספי תזונה בהקשרים של בריאות כללית ותפקודים פיזיולוגיים. מוצרי Prolistem הם תוספי תזונה המבוססים על רכיבים טבעיים, ומוצגים כמוצרים לתמיכה כללית בתהליכים פיזיולוגיים. חשוב להבין שתוספי תזונה אינם מיועדים לאבחון או טיפול במצבים רפואיים, ואין להסיק מהם הבטחה לתוצאה קלינית בתחום האזוספרמיה או פוריות הגבר.
שאלות נפוצות
האם BMI גבוה “גורם” לאזוספרמיה?
המחקר מתאר קשרים סטטיסטיים ומנגנונים אפשריים, אך ברמה האישית אזוספרמיה יכולה לנבוע מסיבות רבות (חסימתיות, גנטיות, הורמונליות, אשכיות ועוד). BMI לבדו אינו אבחנה. PubMed+1
אילו הורמונים רלוונטיים בבירור?
בדרך כלל נבדקים FSH, LH, טסטוסטרון ולעיתים מדדים נוספים לפי שיקול קליני. פירוש התוצאות תלוי בהקשר הקליני ובסוג האזוספרמיה. PMC+1
למה מדברים הרבה על Oxidative stress?
כי עקה חמצונית היא מסלול ביולוגי שמופיע במגוון מצבים הקשורים לאי-פוריות גברית, ונחקר בהקשר של פגיעה בתפקוד תאי זרע ושלמות DNA. Frontiers+1
לסיכום
הספרות המדעית מצביעה על קשר אפשרי בין עודף משקל/השמנה לבין מדדים שונים של פוריות הגבר, כולל שינויים הורמונליים, דלקת כרונית ועקה חמצונית, שיכולים להיות רלוונטיים גם להבנת מצבים כמו אזוספרמיה—בייחוד כאשר הם משתלבים עם גורמי סיכון נוספים. יחד עם זאת, התמונה מורכבת, לא אחידה בין אוכלוסיות, ודורשת בירור קליני מסודר והתייחסות אישית.
לשאלות נוספות או לקבלת מידע מדעי נוסף, ניתן ליצור קשר עם צוות Prolistem.
⚠️ המוצר הוא תוסף תזונה בלבד. אינו תרופה, ואינו מיועד לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלה.
להמשך קריאה
1) Sermondade N, et al. BMI in relation to sperm count: an updated systematic review and collaborative meta-analysis (PubMed)
2) Palmer NO, et al. Impact of obesity on male fertility, sperm function and molecular composition (PMC / PubMed Central)
3) Barbagallo F, et al. Molecular Mechanisms Underlying the Relationship between Obesity and Male Infertility (PMC / PubMed Central)
4) Fernandez CJ, et al. Male Obesity-related Secondary Hypogonadism (PMC / PubMed Central)
5) Jahangir M, et al. Where do obesity and male infertility collide? (PMC / PubMed Central)
Comments