האם גודל אשכים יכול להעיד על אזוספרמיה?

האם גודל אשכים יכול להעיד על אזוספרמיה?

גודל האשכים הוא אחד הממצאים שהרופא בודק בבירור פוריות הגבר, אבל חשוב להבין מה הוא באמת יכול ללמד, ומה הוא לא יכול. אזוספרמיה (היעדר תאי זרע בנוזל הזרע) היא אבחנה מעבדתית שמבוססת בראש ובראשונה על בדיקות זרע חוזרות, ולא על מראה חיצוני. עם זאת, נפח אשכים (testicular volume) יחד עם פרופיל הורמונלי כמו FSH, LH וטסטוסטרון, יכול לספק רמזים לגבי מנגנון אפשרי: פגיעה בייצור זרע (spermatogenesis) לעומת חסימה בדרכי הזרע.

מה בעצם מודדים כשמדברים על “גודל אשכים”?

בקליניקה, “גודל” לרוב מתייחס לנפח האשך, ולא רק לאורך. ניתן להעריך נפח באמצעות אורכידומטר (כדורי מדידה), ובאופן מדויק יותר באמצעות אולטרסאונד. נפח אשכים תקין באדם בוגר משתנה בין אנשים, אך בהקשר של הערכת פוריות, נפח נמוך באופן דו צדדי עשוי להיחשב ממצא משמעותי, במיוחד כאשר הוא משתלב עם מדדים נוספים בבירור. NCBI

למה נפח האשך חשוב מבחינה ביולוגית?

רוב נפח האשך מורכב מצינוריות הזרע ורקמת תמך, שבהן מתרחש תהליך יצירת הזרע (spermatogenesis). כאשר יש ירידה ממושכת בתפקוד יצירת הזרע, לעיתים נצפית גם ירידה בנפח, משום שהרקמה הפעילה “תורמת” לחלק גדול מהמסה.

הקשר בין נפח אשכים, spermatogenesis והורמונים (FSH, LH, טסטוסטרון)

הציר ההורמונלי שמווסת את תפקוד האשכים כולל:

• FSH: קשור להפעלה ותמיכה בתהליכים הקשורים ליצירת זרע.

• LH: מעודד ייצור טסטוסטרון בתאי ליידיג.

• טסטוסטרון: חיוני לתפקוד תקין של רקמת האשך ולשלבים שונים בתהליך יצירת הזרע.

במחקרים ובסקירות, מתואר קשר פיזיולוגי בין FSH, נפח אשכים ותפקוד spermatogenesis, כאשר נפח נמוך ו-FSH גבוה יכולים להופיע יחד בהקשרים של פגיעה בייצור הזרע. Frontiers

האם אשכים קטנים יכולים להעיד על אזוספרמיה?

אשכים קטנים אינם “אבחנה” לאזוספרמיה, אבל הם יכולים להיות רמז. בבירור גבר עם אזוספרמיה, שילוב של אשכים קטנים דו צדדית יחד עם עלייה ב-FSH ולעיתים גם LH, מתואר כממצא שמכוון יותר לכיוון אזוספרמיה לא חסימתית (Non-Obstructive Azoospermia, NOA), כלומר מצב שבו הבעיה העיקרית היא בייצור הזרע עצמו. PMC

עם זאת, יש כמה הסתייגויות חשובות:

1. ייתכן אזוספרמיה גם עם נפח אשכים תקין, למשל במצבי חסימה (Obstructive Azoospermia, OA) שבהם הייצור באשך יכול להיות שמור, אבל תאי הזרע לא מגיעים לנוזל הזרע.

2. נפח אשכים הוא מדד רציף עם חפיפה בין קבוצות. קיימים גברים עם NOA ונפח שאינו “קטן מאוד”, ולהפך, מצבים שאינם קשורים ישירות לייצור זרע עשויים להשפיע על הנפח.

3. שיטת המדידה משפיעה: הערכה ידנית יכולה להיות פחות מדויקת מאולטרסאונד.

מה המשמעות של “נפח תקין” בהקשר של בירור פוריות?

במדריכים קליניים, כאשר נפח האשכים תקין יחסית, הדבר עשוי לתמוך יותר באפשרות של חסימה, במיוחד אם ההורמונים אינם מרמזים על פגיעה בייצור זרע. NCBI

איך FSH, LH וטסטוסטרון משנים את התמונה?

כאשר מנסים להבין האם נפח אשכים “מרמז” על NOA או OA, ההורמונים עוזרים למסגרת פרשנית:

• FSH גבוה יכול להצביע על כך שהמוח “מנסה לעודד” את האשך לעבוד יותר, מצב שמתואר לעיתים כאשר קיימת ירידה בתפקוד spermatogenesis. PMC+1

• טסטוסטרון נמוך או גבולי יכול להופיע בחלק מהמקרים ולהוסיף מידע על תפקוד תאי ליידיג, אך אינו לבדו מדד ישיר ליצירת זרע.

• LH יכול לעלות במצבים מסוימים, בעיקר כאשר יש עדות להפרעה בציר.

חשוב להדגיש: בדיקות הורמונים אינן תחליף לאבחנה מעבדתית של אזוספרמיה, אלא כלי להבנת מנגנון אפשרי ולתכנון המשך בירור.

האם אפשר “לחזות” אזוספרמיה או סיכויי מציאת זרע לפי נפח אשכים?

הספרות מתארת שימוש משולב במדדים כמו FSH ונפח אשכים כחלק ממודלים שמנסים לנבא תוצאות של פעולות כירורגיות לאיתור תאי זרע במצבי NOA (כגון TESE). במחקר אחד, למשל, נבחנו הדיוק והערך האבחנתי של FSH, נפח אשכים וממצאים היסטולוגיים בהקשר של חיזוי הצלחה באיתור זרע. PubMedבנוסף, מחקר עדכני יותר תיאר שנפח נמוך, טסטוסטרון נמוך ו-FSH גבוה היו קשורים באופן סטטיסטי לסיכון גבוה יותר לאי הצלחה באיתור זרע ב-NOA במסגרת מודל ניבוי. PubMed

יחד עם זאת, “ניבוי” הוא לא ודאות. הערך של נפח אשכים ו-FSH הוא בעיקר בהקשר של הערכה כוללת, לא ככלי יחיד.

אזוספרמיה חסימתית מול לא חסימתית: איפה נכנס גודל האשכים?

בפועל, הסיווג OA מול NOA נשען על שילוב של:

• בדיקות זרע חוזרות (כולל נפח נוזל הזרע, לעיתים pH ופרמטרים נוספים לפי החלטת הרופא)

• בדיקה גופנית (כולל הערכת אשכים, אפידידימיס, ונוכחות צינור הזרע)

• פרופיל הורמונלי (FSH, LH, טסטוסטרון)

• הדמיה (לרוב אולטרסאונד שק אשכים, ולעיתים בדיקות נוספות בהתאם לחשד)

• בדיקות גנטיות לפי אינדיקציה

כאשר יש אשכים קטנים עם FSH גבוה, זה ממצא שתואר כמתאים יותר ל-NOA. PMCכאשר נפח האשכים תקין יחסית וההורמונים אינם מרמזים על פגיעה בייצור, עולה יותר חשד ל-OA, אך עדיין נדרשות בדיקות משלימות. NCBI

איך נראה בירור מקובל כשעולה השאלה הזו?

שלב 1: אימות המעבדה

אבחנת אזוספרמיה נשענת על לפחות שתי בדיקות זרע, ולעיתים נדרשת גם צנטריפוגה של הדגימה כדי לשלול נוכחות נדירה של תאי זרע.

שלב 2: הערכה קלינית והורמונלית

בדיקה גופנית + בדיקות דם ל-FSH, LH וטסטוסטרון, ולעיתים מדדים נוספים לפי הקשר הקליני.

שלב 3: הדמיה ובירור מכוון סיבה

אולטרסאונד שק אשכים, ולעיתים הערכה של דרכי הזרע לפי חשד קליני.

שלב 4: גנטיקה לפי אינדיקציה

במצבי אזוספרמיה מסוימים נהוג לשקול קריוטיפ, בדיקת מיקרודלציות בכרומוזום Y, ובמצבים מסוימים בדיקות נוספות, לפי החלטת רופא מומחה.

מה אי אפשר להסיק מגודל האשכים בלבד?

• אי אפשר לאבחן אזוספרמיה לפי הסתכלות או תחושה בלבד.

• אי אפשר לקבוע אם מדובר בחסימה או בבעיה בייצור ללא בדיקות זרע והשלמת בירור.

• אי אפשר להעריך “איכות זרע” או פוטנציאל פוריות רק לפי נפח אשכים.

• יש שונות טבעית בין אנשים, ויש גם שינויים הקשורים לגיל, רקע רפואי, תרופות, ועבר של מצבים כמו אשך טמיר, דלקות, או טיפולים הורמונליים.

אזכור ניטרלי של Prolistem בהקשר של מידע כללי

Prolistem הוא תוסף תזונה המבוסס על רכיבים טבעיים, ומוצג כתוסף שנועד לתמיכה כללית בתהליכים פיזיולוגיים. אין לראות בו אבחנה, טיפול או תחליף לייעוץ רפואי, ובכל מקרה של שאלות לגבי אזוספרמיה או פוריות הגבר, מומלץ להיעזר בבירור מסודר אצל רופא מומחה לפוריות הגבר.

מקורות מדעיים

1. CUA Guideline: The workup of azoospermic males (PMC, NIH). PMC

2. Male Infertility (StatPearls, NCBI Bookshelf, NIH). NCBI

3. Caroppo E, et al. Diagnostic accuracy of FSH level and testicular volume in predicting sperm retrieval in NOA (PubMed). PubMed

4. Zhou Q, et al. Predictive nomogram for testicular sperm extraction outcomes in NOA (PubMed, 2025). PubMed

5. Krenz H, et al. Relationship of FSH, bi-testicular volume and spermatogenesis related parameters (Frontiers in Endocrinology). Frontiers

לשאלות נוספות או לקבלת מידע מדעי נוסף, ניתן ליצור קשר עם צוות Prolistem.

⚠️ המוצר הוא תוסף תזונה בלבד. אינו תרופה, ואינו מיועד לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלה.