האם אזוספרמיה עוברת בתורשה?

האם אזוספרמיה עוברת בתורשה? מבט מדעי על הגנטיקה של פוריות הגבר

אזוספרמיה (Azoospermia) – היעדר מוחלט של תאי זרע בנוזל הזרע – היא אחת ההפרעות המשמעותיות ביותר בפוריות הגבר. היא קיימת אצל כ־1% מהגברים באוכלוסייה הכללית, וכ־10–15% מהגברים המגיעים לבירור פוריות מאובחנים כאזוספרמיים.www.elsevier.com+1

אחת השאלות שחוזרות שוב ושוב אצל גברים וזוגות היא:“אם יש לי אזוספרמיה – האם זה עובר בתורשה? האם הבן שלי עלול לסבול מאותה בעיה?”

התשובה מורכבת: בחלק מהמקרים אזוספרמיה אכן קשורה למרכיב גנטי, ולעיתים היא נובעת מגורמים שאינם תורשתיים. במאמר זה נסקור באופן מדעי, שקוף ונייטרלי את מה שידוע כיום על הקשר בין אזוספרמיה לבין תורשה, בלי הבטחות טיפוליות ובלי קישור לתוצאה רפואית כלשהי.

מהי אזוספרמיה?

אזוספרמיה היא מצב שבו לא מזוהים תאי זרע בדגימת הזרע, גם לאחר סריקה במעבדה בתנאים מקובלים.

נהוג לחלק את המצב לשתי קטגוריות עיקריות:

• אזוספרמיה חסימתית (Obstructive Azoospermia) – ייצור הזרע באשכים (Spermatogenesis) תקין, אך קיימת חסימה לאורך צינורות הזרע (למשל היעדר מולד של צינור הזרע – Vas deferens, צלקות אחרי דלקת, ניתוחים ועוד).ASRM+1

• אזוספרמיה לא-חסימתית (Non-Obstructive Azoospermia, NOA) – פגיעה בתפקוד האשכים עצמם ובתהליך ספרמטוגנזה, כך שהאשך אינו מייצר תאי זרע בכמות מספקת או בכלל.MDPI

בבירור הרפואי בוחנים בין היתר:

• רמות הורמונים הקשורים בפוריות הגבר – FSH, LH, טסטוסטרון

• נפח ומבנה האשכים

• מחלות רקע, טיפולים קודמים (כימותרפיה/קרינה), זיהומים ועוד

רק לאחר שילוב מכלול הנתונים ניתן להבין אם מדובר במצב חסימתי, לא-חסימתי או משולב – ורק אז לשקול האם קיים חשד למרכיב גנטי.

גורמים גנטיים לאזוספרמיה

המחקר בעשורים האחרונים מראה שלחלק משמעותי ממקרי האזוספרמיה – בעיקר NOA – יש בסיס גנטי. במספר סקירות נמצא כי גורמים גנטיים מוכרים אחראים לכ־שליש ממקרי האזוספרמיה, בעוד שכ־40% מהמקרים מסווגים עדיין כאידיופתיים (ללא סיבה ידועה).www.elsevier.com+2PMC+2

1. שינויים במספר ובמבנה הכרומוזומים

אחד הגורמים השכיחים ביותר הוא תסמונת קליינפלטר (Klinefelter syndrome, 47,XXY) – מצב שבו לגבר יש כרומוזום X נוסף. מצב זה קשור לעיתים קרובות לאזוספרמיה לא-חסימתית. ברוב המקרים מדובר במוטציה “דֶה-נובו” (חדשה), שאינה עוברת בתורשה מההורים, אך יש לה השלכות על פוריות הגבר שאובחן.ResearchGate+1

שינויים כרומוזומליים נוספים (כגון חסרים או עודפים בחלקים מזעריים של כרומוזומים) עשויים גם הם להשפיע על Spermatogenesis ועל איכות זרע.

2. מיקרו-מחיקות באזור AZF בכרומוזום Y

בכרומוזום Y קיים אזור הקרוי AZF – Azoospermia Factor. מחיקות מיקרוסקופיות (Microdeletions) באזור זה עלולות להוביל לפגיעה קשה בייצור הזרע ולהופעת אזוספרמיה או אוליגוזוספרמיה קשה (ריכוז זרע נמוך מאוד).PMC+1

היום ידועים תת-אזורים שונים (AZFa, AZFb, AZFc), ולכל אחד מהם קשר שונה לתבנית הפגיעה ב-Spermatogenesis. מחיקות ב-AZFa/‏AZFb קשורות בדרך-כלל להיעדר מוחלט של תאי זרע, בעוד שב-AZFc תיתכן לעיתים ייצור חלקי של זרע.

3. CFTR והיעדר מולד של צינור הזרע

במקרים מסוימים של אזוספרמיה חסימתית, במיוחד כאשר מאובחן היעדר דו-צדדי מולד של צינור הזרע (CBAVD), מוצאים שינוי בגן CFTR, הידוע גם בהקשר של מחלת סיסטיק פיברוזיס. אצל גברים אלה הייצור באשכים יכול להיות תקין, אך החסימה המולדת מונעת מעבר של זרע לזרע.MDPI+1

4. מוטציות מונוגניות באזוספרמיה לא-חסימתית

בשנים האחרונות, שימוש בריצוף גנומי (Exome/Genome sequencing) חשף עשרות גנים חדשים הקשורים ל-NOA – חלקם מעורבים בתהליכי חלוקת תאי זרע, תיקון DNA, בקרה הורמונלית ועוד.PMC+1

הבנה זו מחזקת את ההנחה של-NOA יש מרכיב גנטי מובהק, אם כי ברבים מהמקרים הגן הספציפי עדיין לא מזוהה בבירור.

אז האם אזוספרמיה עוברת בתורשה?

כדי לענות על השאלה “האם אזוספרמיה עוברת בתורשה?” חשוב לזכור:לא האבחנה עצמה היא “גנטית או לא”, אלא הסיבה שגרמה לה.

מצבים שבהם קיים פוטנציאל העברה תורשתית ברור

1. מיקרו-מחיקות בכרומוזום Y (אזור AZF)

   • מחיקות אלו הן תורשתיות-Y (Y-linked). אם גבר עם מחיקה כזו מצליח להביא בן ביולוגי לעולם (למשל באמצעות טכנולוגיות פריון), קיים סיכוי משמעותי שהבן יירש את אותה מחיקה.PMC+1

   • המשמעות: לבן עתידי עלול להיות סיכון מוגבר לפגיעה ב-Spermatogenesis ולפוריות הגבר, ולכן במקרים כאלה נהוג לשקול ייעוץ גנטי לפני ובמהלך תהליך הפריון.Dove Medical Press+1

2. מוטציות בגן CFTR ו-CBAVD

   • כאן מדובר בדרך כלל בתורשה אוטוזומלית רצסיבית: כאשר שני נשאים של מוטציה ב-CFTR מביאים ילד, קיימת אפשרות שהילד יקבל שתי עותקים פגומים ויפתח ביטוי מחלה (כגון סיסטיק פיברוזיס) או הפרעה בצינורות הזרע.MDPI+1

   • המשמעות התורשתית כאן מורכבת, ותלויה גם בסטטוס הגנטי של בת/בן הזוג.

3. מוטציות מונוגניות אחרות הקשורות ל-NOA

   • כאשר נמצא שינוי ברור בגן יחיד (Monogenic disorder), תיתכן העברה תורשתית – אוטוזומלית דומיננטית, רצסיבית או בתאחיזה ל-X, בהתאם לגֵן.MDPI+1

   • גם כאן נהוג לשקול ייעוץ גנטי, במיוחד אם נשקל שימוש בטכנולוגיות פריון מתקדם.

מצבים שבהם המרכיב התורשתי פחות ברור

1. תסמונת קליינפלטר

   • ברוב המקרים מדובר באירוע כרומוזומלי אקראי (“דֶה-נובו”) שאינו מהווה “תורשה משפחתית” קלאסית.ResearchGate+1

   • עם זאת, לגבר עצמו יש בדרך-כלל פגיעה בפוריות, ולעיתים נדרש ייעוץ גנטי מסודר לגבי אפשרויות הפריון.

2. NOA אידיופתי (ללא סיבה ידועה)

   • בחלק גדול מהמקרים הסיבה אינה מזוהה – ייתכן שהיא גנטית (גן שעדיין לא התגלה), ייתכן שהיא סביבתית, או שילוב של השניים. לכן קשה להעריך במדויק את הסיכון התורשתי.PMC+1

3. גורמים נרכשים

   • זיהומים, טיפולים כימותרפיים/הקרנות, פגיעה טראומטית באשכים, הפרעות הורמונליות משניות – כל אלו אינם נחשבים בדרך-כלל לגורמים תורשתיים בעצמם, אף שהם משפיעים על פוריות הגבר.

מה לגבי אחים, בנים ובני משפחה אחרים?

כאשר מאובחנת אזוספרמיה על רקע גנטי ברור (למשל AZF microdeletion או CFTR), ייתכן שרופא או גנטיקאי יעלה את האפשרות של:

• בירור גנטי נוסף לבני משפחה מדרגה ראשונה

• ייעוץ לפני תכנון משפחה

• דיון על המשמעות העתידית לבנים ביולוגיים, במיוחד כאשר נעשה שימוש בטכנולוגיות פריון המאפשרות היריון גם במצבי NOA מסוימים

בכל מקרה מדובר בהחלטות רפואיות-אישיות, הנלקחות עם צוות מקצועי רלוונטי (אורולוג/אנדרולוג, גנטיקאי, רופא פוריות), ולא על בסיס מידע כללי בלבד.

אבחון גנטי בגבר עם אזוספרמיה

בהנחיות מקצועיות שונות מומלץ לשקול בירור גנטי בגברים עם אזוספרמיה או אוליגוזוספרמיה קשה, כחלק מהבנת הסיבה לאי-פוריות ומתן מידע מושכל לזוג. בין הבדיקות הנפוצות:Translational Andrology and Urology+1

• קריוטיפ – בדיקת מבנה ומספר הכרומוזומים (איתור תסמונת קליינפלטר, טרנסלוקציות ועוד).

• בדיקת מיקרו-מחיקות בכרומוזום Y – AZF microdeletions.

• בדיקת CFTR – במקרים של חשד ל-CBAVD או רקע קליני מתאים.

• במרכזים מסוימים: ריצוף גנים ספציפיים או פאנל גנטי לפוריות הגבר.

מטרת האבחון אינה רק להבין “למה יש אזוספרמיה”, אלא גם למסור מידע מדויק יותר על הסיכון התורשתי ועל המשמעות האפשרית לדורות הבאים.

גורמים שאינם תורשתיים לאזוספרמיה

לא כל אזוספרמיה עוברת בתורשה. ישנם גורמים רבים שאינם גנטיים, למשל:

• וריקוצלה משמעותית

• סיבוכים של זיהומים באשכים או באפידידימיס

• פגיעה ניתוחית בצינורות הזרע

• חשיפה לטיפולים כימותרפיים/הקרנות

• הפרעות אנדוקריניות משניות

במצבים אלו, ההשלכות על בני משפחה ובנים עתידיים שונות לגמרי בהשוואה למקרים גנטיים, והסיכון התורשתי אינו בהכרח מוגבר.

תזונה, אורח חיים ותוספי תזונה – בהקשר של פוריות הגבר

מחקרים רבים בוחנים את השפעת אורח החיים (עישון, תזונה, פעילות גופנית, משקל גוף, חשיפה סביבתית ועוד) על פוריות הגבר ועל איכות הזרע, אך ממצאים אלו אינם מחליפים בירור רפואי, בדיקות גנטיות או טיפול רפואי במידת הצורך.

קיימים בשוק תוספי תזונה שונים המבוססים על ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון ורכיבים אחרים, שנצרכים על-ידי גברים המעוניינים בתמיכה כללית בתהליכים פיזיולוגיים הקשורים לבריאותם.

Prolistem היא סדרת תוספי תזונה המבוססת על רכיבים טבעיים, שנועדה לתמיכה כללית בתהליכים פיזיולוגיים בגוף. אין לראות בה תחליף לאבחון, טיפול או ייעוץ רפואי, ואין לייחס לה תכונות של טיפול באזוספרמיה או בבעיות פוריות הגבר.

כל החלטה לגבי שימוש בתוסף תזונה, שינוי אורח חיים או בחירת טיפול רפואי צריכה להתקבל עם רופא/ה או מומחה/ית לפוריות, בהתאם למצב הבריאותי האישי ולממצאי הבירור.

מתי לפנות לרופא וייעוץ גנטי?

יש לפנות לרופא מומחה לפוריות הגבר או לאורולוג כאשר:

• נמצא באבחון מעבדתי שאין תאי זרע בדגימת הזרע

• קיימות הפרעות נוספות (למשל ירידה בטסטוסטרון, שינוי במבנה האשכים, מחלות רקע משמעותיות)

• יש חשד לסיפור משפחתי של בעיות פוריות בגברים אחרים במשפחה

במקרים של אזוספרמיה, רופאים עשויים לשקול הפניה לייעוץ גנטי. מטרת הייעוץ היא להסביר את המשמעות של הממצאים, להעריך את הסיכון התורשתי ולהציג אפשרויות רפואיות שונות – ללא התחייבות לתוצאה מסוימת.

סיכום: אזוספרמיה ותורשה – תמונה מורכבת

• אזוספרמיה היא תסמין, לא מחלה אחת – מאחוריה יכולים לעמוד גורמים גנטיים, סביבתיים, הורמונליים או נרכשים.

• במקרים גנטיים מסוימים (כגון AZF microdeletions, CFTR, מוטציות מונוגניות מסוימות) קיים פוטנציאל להעברת הפגיעה (או הנטייה לפגיעה) לדורות הבאים.

• במצבים אחרים, כמו פגיעה נרכשת באשכים או חסימה לאחר זיהום או ניתוח, המרכיב התורשתי אינו מרכזי.

• אבחון מסודר, הכולל בדיקות הורמונליות, הערכת תפקוד אשכים ובדיקות גנטיות לפי הצורך, הוא הדרך המדעית להבין האם במקרה ספציפי קיים סיכון תורשתי ומה טיבו.

• מידע זה חשוב לא רק לצורך הבנת הסטטוס הנוכחי, אלא גם לצורך תכנון משפחה מושכל, בליווי רופא מומחה וייעוץ גנטי.

לשאלות נוספות או לקבלת מידע מדעי נוסף בנושא אזוספרמיה, פוריות הגבר ותפקיד הגנטיקה, ניתן ליצור קשר עם צוות Prolistem.

⚠️ המוצר הוא תוסף תזונה בלבד. אינו תרופה, ואינו מיועד לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלה.

מקורות מדעיים מומלצים לקריאה נוספת

1. Cioppi F, Riera-Escamilla A, Krausz C. Genetics of Azoospermia. Int J Mol Sci. 2021.PMC

2. Krausz C, Riera-Escamilla A. Genetic Factors of Non-Obstructive Azoospermia. Hum Genet. 2021.PMC

3. Cerván-Martín M et al. Genetic Landscape of Nonobstructive Azoospermia and New Perspectives for the Clinic. J Clin Med. 2020.MDPI

4. Wosnitzer MS. Genetic Evaluation of Male Infertility. Transl Androl Urol. 2014.Translational Andrology and Urology

5. Deng CY et al. Microdeletions and Vertical Transmission of the Y Chromosome Azoospermia Factor Region. Asian J Androl. 2023.Lippincott Journals