האם אזוספרמיה הפיכה או שזה מצב קבוע?

האם אזוספרמיה הפיכה או שזה מצב קבוע?

אזוספרמיה (Azoospermia) היא מצב שבו לא נמצאים תאי זרע בנוזל הזרע בבדיקת מעבדה. השאלה “האם זה הפיך?” היא שאלה טבעית — אבל התשובה המדויקת תלויה בעיקר בסיבה שהובילה לאזוספרמיה, ובשאלה האם מדובר בבעיה “חסימתית” או בבעיה הקשורה לייצור הזרע באשך (Spermatogenesis). PubMed+1

מהי אזוספרמיה ומה חשוב להבין כבר בתחילת הבירור?

אזוספרמיה אינה אבחנה אחת, אלא תוצאה של בדיקה. כדי לפרש אותה נכון, ההנחיות המקצועיות מדגישות צורך בבירור מסודר שכולל היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית, בדיקות דם הורמונליות (כמו FSH, LH, טסטוסטרון) ולעיתים גם בדיקות הדמיה ובירור גנטי. AUA+1

במילים פשוטות: “הפיכה” אינה תכונה של המצב עצמו, אלא של הגורם מאחוריו.

סוגי אזוספרמיה: כאן לרוב נקבעת שאלת ה”הפיכות”

אזוספרמיה חסימתית (Obstructive Azoospermia – OA)

במצב חסימתי, האשכים עשויים לייצר תאי זרע, אך קיימת חסימה לאורך דרכי הזרע (למשל בצינור הזרע, באפידידימיס או בפתחי הזרע). במצבים מסוימים ניתן לזהות חסימה ולשקול פתרונות רפואיים/כירורגיים בהתאם לאבחנה, ולעיתים ניתן גם לבצע שאיבת/הפקת זרע לשימוש בטיפולי פריון. Uroweb+1

המשמעות לגבי “הפיכות”: בחלק מהמצבים החסימתיים יש פוטנציאל לשינוי מצב הזרע בנוזל הזרע, אך זה תלוי מאוד בסוג החסימה, משכה, ומאפייני המטופל.

אזוספרמיה לא־חסימתית (Non-Obstructive Azoospermia – NOA)

במצב לא־חסימתי, המקור הוא לרוב בתפקוד האשכים או בתהליך יצירת הזרע (Spermatogenesis). לעיתים מדובר בשינויים הורמונליים, ולעיתים בסיבה גנטית או בנזק אשכי. במקרים מסוימים ניתן לאתר מוקדים מוגבלים של יצירת זרע בתוך האשך ולהפיק זרע בניתוחים ייעודיים (למשל micro-TESE), אך הדבר אינו שקול בהכרח להופעת זרע בנוזל הזרע. PMC+1

המשמעות לגבי “הפיכות”: לא תמיד מדובר במצב “קבוע”, אבל גם כשיש אפשרויות פעולה — התוצאה יכולה להיות שונות בין הופעת זרע בשפיכה לבין הפקת זרע בניתוח.

מתי אזוספרמיה עשויה להיות זמנית (לפחות בחלק מהמקרים)?

חשוב להדגיש: אין כאן הבטחה לתוצאה, אלא תיאור גורמים שבספרות הרפואית מקושרים למצבים שעלולים להיות הפיכים אצל חלק מהמטופלים, בהתאם לאבחון רפואי.

השפעה של הורמונים חיצוניים ותרופות מסוימות

שימוש בטסטוסטרון חיצוני או חומרים אנאבוליים עלול לדכא את הציר ההורמונלי (FSH/LH) שמווסת ייצור זרע, ובמצבים מסוימים הפסקה מבוקרת ושיקום הציר ההורמונלי עשויים להיות חלק מהניהול הרפואי. NCBI+1

אזוספרמיה על רקע חסר הורמונלי (Hypogonadotropic hypogonadism)

כאשר המקור הוא הפרעה בוויסות הורמונלי (למשל LH/FSH נמוכים ביחס לקליניקה), קיימים פרוטוקולים רפואיים בתחום האנדוקרינולוגיה/אורולוגיה שעשויים להשפיע על יצירת זרע אצל חלק מהמטופלים — בהתאם לאבחנה ולמעקב רפואי. PMC+1

גורמים זמניים/מערכתיים

חום גבוה, מחלה מערכתית, סטרס פיזיולוגי משמעותי או דלקות מסוימות יכולים להשפיע על מדדי זרע לאורך זמן. מאחר שייצור זרע הוא תהליך ממושך (Spermatogenesis), רופאים לעיתים מתייחסים לטווחי זמן של חודשים בבדיקות חוזרות, בהתאם להקשר הקליני. NCBI+1

מתי אזוספרמיה נוטה להיות ממושכת או “קבועה”?

גורמים גנטיים ותורשתיים

בחלק מהמקרים קיימים ממצאים גנטיים (למשל שינויים בכרומוזומים או מיקרו־דלציות בכרומוזום Y) שמקושרים לפגיעה משמעותית בייצור זרע. המשמעות של ממצאים כאלה היא בעיקר בהכוונת הבירור והייעוץ הגנטי ובהערכת אפשרויות הפקת זרע. Uroweb+1

נזק אשכי משמעותי

טיפולים אונקולוגיים מסוימים, פגיעה קשה באשכים, או מצבים רפואיים כרוניים מסוימים עשויים להיות קשורים לפגיעה ממושכת ביכולת יצירת הזרע. ההערכה נעשית לפי תמונה קלינית מלאה (כולל בדיקות הורמונליות, נפח אשכים, ולעיתים בדיקות נוספות). NCBI+1

איך מאבחנים אם מדובר באזוספרמיה “הפיכה”?

ההמלצות המקצועיות מדגישות גישה של שלבים:

בדיקות בסיס

• אימות תוצאת האזוספרמיה בבדיקות זרע חוזרות בתנאי מעבדה תקינים

• היסטוריה רפואית ותרופתית (כולל שימוש בטסטוסטרון/סטרואידים, ניתוחים, זיהומים בעבר)

• בדיקה גופנית (כולל הערכת נפח אשכים וסימנים אפשריים לחסימה) AUA+1

בדיקות דם הורמונליות

פרופיל שכולל לרוב FSH, LH, טסטוסטרון ולעיתים הורמונים נוספים לפי שיקול רפואי. שילוב המדדים יכול לסייע בהבחנה בין דפוסים שמתאימים יותר לבעיה חסימתית לעומת בעיה בתפקוד אשכים. Uroweb+1

הדמיה ובדיקות נוספות

אולטרסאונד אשכים ולעיתים בדיקות נוספות לפי החשד (למשל הערכה של דרכי הזרע). במקרי חשד מסוימים נשקל בירור גנטי. Uroweb+1

“הפיכה” לעומת “אפשרויות פריון”: לא תמיד אותו דבר

גם כאשר אזוספרמיה אינה “הפיכה” במובן של הופעת זרע בשפיכה, ייתכנו אפשרויות אחרות לפי האבחנה — לדוגמה הפקת זרע מהאשך ושימוש בטיפולי פריון, במיוחד במקרי NOA שבהם נשקלים הליכים כמו micro-TESE במרכזים מתאימים. PMC+1

היכן נכנס תוסף תזונה לתמונה (באופן מידע־מדעי בלבד)?

תוספי תזונה, כולל מוצרי Prolistem, עשויים להיות מוצגים בהקשר כללי של תזונה ורכיבים תזונתיים. Prolistem הוא תוסף תזונה המבוסס על רכיבים טבעיים. מידע מדעי נוסף על רכיביו ועל הרציונל הכללי לשימוש כתוסף תזונתי ניתן לקבל מצוות החברה — ללא הצגת התוסף כתחליף לאבחון רפואי או לטיפול, וללא ייחוס השפעה רפואית מוכחת על אזוספרמיה, איכות זרע או תפקוד אשכים.

נקודות מפתח לסיכום

• אזוספרמיה יכולה להיות קשורה לחסימה (OA) או לבעיה בייצור הזרע באשכים (NOA). Uroweb+1

• השאלה האם המצב “הפיך” תלויה בגורם, ולא רק בתוצאת בדיקת הזרע. PubMed+1

• הבירור כולל לרוב בדיקות זרע חוזרות, בדיקה גופנית, הורמונים (FSH, LH, טסטוסטרון) ולעיתים הדמיה ובירור גנטי. AUA+1

• גם כאשר אין “הפיכות” מלאה, ייתכנו אפשרויות פריון בהתאם לאבחנה. PMC+1

לשאלות נוספות

לשאלות נוספות או לקבלת מידע מדעי נוסף, ניתן ליצור קשר עם צוות Prolistem.

⚠️ המוצר הוא תוסף תזונה בלבד. אינו תרופה, ואינו מיועד לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלה.

מקורות מדעיים (לקריאה נוספת)

1. PubMed – Updates to Male Infertility: AUA/ASRM Guideline (2024)https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39145501/

2. AUA – Male Infertility Guideline (2020; Amended 2024) – PDFhttps://www.auanet.org/documents/Guidelines/PDF/2024%20Guidelines/Male%20Infertility%20Unabridged%20Final.pdf

3. EAU Guidelines – Sexual and Reproductive Health: Male infertility (chapter)https://uroweb.org/guidelines/sexual-and-reproductive-health/chapter/male-infertility

4. NIH / PMC – Microdissection testicular sperm extraction (review)https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC5583061/

5. NIH / NCBI Bookshelf – Azoospermia (StatPearls)https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK578191/