האם אולטרסאונד אשכים מגלה אזוספרמיה? המדריך המקיף לאבחון היעדר זרע

האם אולטרסאונד אשכים מגלה אזוספרמיה? המדריך המקיף לאבחון היעדר זרע

אולטרסאונד אשכים הוא כלי הדמיה מרכזי בתהליך אבחון אזוספרמיה (Azoospermia), מצב המוגדר כהיעדר מוחלט של תאי זרע בנוזל הזרע. אזוספרמיה משפיעה על כ-1% מכלל הגברים ועל 10%-15% מהגברים המתמודדים עם אי-פוריות גברית. בדיקת אולטרסאונד אשכים מאפשרת לרופאים להעריך את מבנה האשכים, למדוד את נפח האשכים ולזהות סימנים המעידים על הגורם לאזוספרמיה. חשוב להבהיר: אולטרסאונד אשכים אינו מגלה אזוספרמיה באופן ישיר, אך הוא מספק מידע חיוני המסייע להבחין בין אזוספרמיה חסימתית (Obstructive Azoospermia - OA) לבין אזוספרמיה לא חסימתית (Non-Obstructive Azoospermia - NOA), הבחנה קריטית לתכנון המשך הטיפול. במאמר זה נסקור את תפקיד האולטרסאונד באבחון אזוספרמיה, את הממצאים האופייניים לכל סוג, ואת חשיבות הבדיקה במסגרת הערכת פוריות הגבר.

מהי אזוספרמיה וכיצד מאבחנים אותה?

אזוספרמיה היא מצב שבו לא נמצאים תאי זרע בשתי בדיקות זרע נפרדות שעברו סרכוז (Centrifugation). מצב זה מייצג את הצורה החמורה ביותר של אי-פוריות גברית ומחייב הערכה מקיפה לזיהוי הגורם. תהליך אבחון אזוספרמיה כולל מספר שלבים, כאשר אולטרסאונד אשכים הוא אחד הכלים המשמעותיים בתהליך זה.

ההבחנה בין אזוספרמיה חסימתית לאזוספרמיה לא חסימתית

אבחנה מבדלת של אזוספרמיה מתחלקת לשני סוגים עיקריים. באזוספרמיה חסימתית, ייצור הזרע באשכים תקין, אך קיימת חסימה בדרכי ההובלה המונעת את יציאת תאי הזרע. באזוספרמיה לא חסימתית, הבעיה היא בייצור הזרע עצמו באשכים עקב כשל אשכי (Testicular Failure). ההבחנה בין שני המצבים חיונית משום שאזוספרמיה חסימתית עשויה להיות ניתנת לתיקון כירורגי, בעוד אזוספרמיה לא חסימתית מצריכה גישות אחרות כמו הליכי MicroTESE לשאיבת זרע מהאשכים.

כיצד פועלת בדיקת אולטרסאונד אשכים?

בדיקת אולטרסאונד אשכים (Testicular Ultrasound) היא בדיקת הדמיה לא פולשנית המשתמשת בגלי קול בתדר גבוה ליצירת תמונות של האשכים והמבנים הסובבים אותם. הבדיקה מבוצעת על ידי רופא או טכנאי מנוסה, ואורכת כ-20-30 דקות. במהלך הבדיקה, מורח ג’ל על שק האשכים, ומתמר האולטרסאונד מועבר על האזור תוך שליחת גלי קול וקליטת ההדים החוזרים.

היתרונות של אולטרסאונד אשכים לאבחון אזוספרמיה

אולטרסאונד אשכים מציע מספר יתרונות משמעותיים בהערכת אזוספרמיה. ראשית, הבדיקה בטוחה לחלוטין ואינה כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת. שנית, היא מאפשרת מדידה מדויקת של נפח האשכים, פרמטר קריטי באבחון אזוספרמיה. שלישית, הבדיקה יכולה לזהות ממצאים מבניים כגון התרחבות צינוריות, ציסטות ווריקוצלה (Varicocele). כמו כן, שימוש בדופלר מאפשר הערכת זרימת הדם באשכים, מידע רלוונטי לאבחנה המבדלת.

אילו ממצאים מגלה אולטרסאונד אשכים באזוספרמיה חסימתית?

באזוספרמיה חסימתית, אולטרסאונד אשכים נוטה להראות מספר ממצאים אופייניים המעידים על חסימה בדרכי הובלת הזרע. מחקרים מראים כי ב-86% מהמקרים של אזוספרמיה חסימתית, בדיקת האולטרסאונד מגלה ממצאים חריגים.

ממצאים אופייניים לאזוספרמיה חסימתית

הממצאים השכיחים באולטרסאונד אשכים במקרי אזוספרמיה חסימתית כוללים הרחבת צינוריות האפידידימיס (Epididymal Tubular Ectasia), במיוחד בראש האפידידימיס. כמו כן, נצפית הרחבת ה-Rete Testis, רשת הצינוריות באשך. שינויים באקוגניות (Echogenicity) של האפידידימיס מהווים סימן נוסף לחסימה. נפח האשכים נשמר תקין או אף מוגדל במקרים של אזוספרמיה חסימתית, כאשר הנפח החציוני עומד על כ-11.6 מ”ל בהשוואה ל-8.3 מ”ל באזוספרמיה לא חסימתית. כמו כן, גודל ראש האפידידימיס נוטה להיות גדול יותר באזוספרמיה חסימתית.

אילו ממצאים מגלה אולטרסאונד אשכים באזוספרמיה לא חסימתית?

באזוספרמיה לא חסימתית, הממצאים באולטרסאונד אשכים שונים מאלה של אזוספרמיה חסימתית ומשקפים את הפגיעה בתפקוד ייצור הזרע.

ממצאים אופייניים לאזוספרמיה לא חסימתית

גברים עם אזוספרמיה לא חסימתית מציגים לרוב נפח אשכים מופחת, המשקף פגיעה בתפקוד האשכים. מרקם האשכים עשוי להיראות לא הומוגני או בעל אקוגניות שונה מהרגיל. מדד ההתנגדות (Resistive Index) של כלי הדם התוך-אשכיים נוטה להיות מוגבר באזוספרמיה לא חסימתית. ממצא נוסף השכיח באזוספרמיה לא חסימתית הוא וריקוצלה, הרחבת ורידי האשך. חשוב לציין כי במקרים מסוימים של אזוספרמיה לא חסימתית, ממצאי האולטרסאונד עשויים להיות עדינים או אף תקינים, מה שמחייב הסתמכות על בדיקות נוספות.

מהי רמת הדיוק של אולטרסאונד אשכים באבחון אזוספרמיה?

מחקרים קליניים בחנו את יכולת אולטרסאונד אשכים להבחין בין אזוספרמיה חסימתית לאזוספרמיה לא חסימתית. הממצאים מראים כי הבדיקה מהווה כלי יעיל, אם כי לא מושלם.

נתונים סטטיסטיים על דיוק האולטרסאונד

מחקר שפורסם ב-Radiology מצא כי הרגישות (Sensitivity) של אולטרסאונד אשכים לזיהוי אזוספרמיה חסימתית עומדת על 82.1%, הספציפיות (Specificity) על 100%, והדיוק הכללי על 87.5%. מחקר נוסף מצא כי רגישות האולטרסאונד לזיהוי אזוספרמיה לא חסימתית עומדת על 75%, עם ספציפיות של 72%. נתונים אלה מדגישים את חשיבות השילוב של אולטרסאונד אשכים עם בדיקות נוספות לאבחון מדויק של אזוספרמיה.

אילו בדיקות נוספות נדרשות לאבחון אזוספרמיה מלבד אולטרסאונד?

אולטרסאונד אשכים הוא חלק ממערך הבדיקות לאבחון אזוספרמיה, אך אינו מספיק בפני עצמו. תהליך האבחנה המלא כולל מספר בדיקות משלימות.

בדיקות הורמונליות לאבחון אזוספרמיה

בדיקות דם הורמונליות מהוות מרכיב חיוני באבחון אזוספרמיה. הבדיקות כוללות מדידת רמות FSH (Follicle Stimulating Hormone), LH (Luteinizing Hormone), טסטוסטרון, פרולקטין ואסטרדיול. רמות FSH מוגברות מעידות לרוב על אזוספרמיה לא חסימתית עקב כשל אשכי ראשוני. לעומת זאת, רמות FSH תקינות בשילוב עם נפח אשכים תקין מעלות חשד לאזוספרמיה חסימתית.

בדיקות גנטיות לאבחון אזוספרמיה

בדיקות גנטיות מומלצות לכל גבר עם אזוספרמיה ללא סיבה ידועה. בדיקת קריוטיפ יכולה לזהות תסמונות כרומוזומליות כמו תסמונת קליינפלטר (Klinefelter Syndrome). בדיקת מיקרו-מחיקות בכרומוזום Y (Y Chromosome Microdeletions) מזהה מחיקות באזור ה-AZF הקשורות לפגיעה בייצור הזרע. כ-10% מהגברים עם אזוספרמיה לא חסימתית נושאים מיקרו-מחיקות בכרומוזום Y.

אולטרסאונד טרנסרקטלי לאבחון חסימות

אולטרסאונד טרנסרקטלי (TRUS - Transrectal Ultrasound) משמש להערכת צינור הזרע הדיסטלי, השלפוחיות הזרע וצינורות ההזרעה. בדיקה זו חיונית כאשר קיים חשד לחסימה בחלקים הרחוקים של מערכת הרבייה. היעדר שלפוחיות הזרע באולטרסאונד טרנסרקטלי מעיד על מוטציה בגן CFTR הקשורה לסיסטיק פיברוזיס.

מתי יש לבצע ביופסיית אשכים לאבחון אזוספרמיה?

ביופסיית אשכים (Testicular Biopsy) הייתה בעבר חלק שגרתי מאבחון אזוספרמיה, אך כיום היא שמורה למקרים ספציפיים. גברים רבים שואלים: מתי באמת נדרשת ביופסיה ומתי ניתן להסתפק באולטרסאונד אשכים ובדיקות אחרות?

מקרים בהם נדרשת ביופסיית אשכים

ביופסיית אשכים מומלצת כאשר ממצאי ההיסטוריה הרפואית, הבדיקה הגופנית, בדיקות ההורמונים והדמיה אינם מספקים תמונה ברורה. כמו כן, כיום נהוג לשלב ביופסיה אבחנתית עם שאיבת זרע טיפולית (TESE או MicroTESE), כך שאם נמצאים תאי זרע, ניתן להקפיאם לשימוש עתידי בהליכי הפריה חוץ-גופית. גברים עם רמות FSH תקינות ונפח אשכים תקין שהאבחנה שלהם עדיין לא ברורה עשויים להפיק תועלת מביופסיה.

כיצד משפיעה אזוספרמיה על תכנון הטיפול בפוריות הגבר?

לאחר אבחון אזוספרמיה והבחנה בין הסוג החסימתי ללא חסימתי, ניתן להתאים את תוכנית הטיפול. אולטרסאונד אשכים משחק תפקיד מרכזי בתהליך זה.

אפשרויות טיפול באזוספרמיה חסימתית

באזוספרמיה חסימתית, שבה ייצור הזרע תקין אך קיימת חסימה, קיימות מספר אפשרויות. ניתוח לשחזור המעברים החסומים עשוי להיות אפשרי במקרים מתאימים. כאשר ניתוח אינו אפשרי או לא הצליח, ניתן לשאוב זרע ישירות מהאשכים או האפידידימיס לשימוש בהפריה חוץ-גופית. שיעורי ההצלחה בשאיבת זרע באזוספרמיה חסימתית גבוהים יחסית.

אפשרויות טיפול באזוספרמיה לא חסימתית

באזוספרמיה לא חסימתית, הטיפול מורכב יותר. במקרים מסוימים, טיפול הורמונלי עשוי לתמוך בתפקוד מערכת הרבייה. הליך MicroTESE (Microdissection Testicular Sperm Extraction) מאפשר איתור אזורים באשך שבהם עשויים להימצא תאי זרע, גם כאשר הבדיקה הכללית מראה היעדר זרע. שינויים באורח החיים, כגון הפסקת עישון, הפחתת צריכת אלכוהול ותזונה מאוזנת, עשויים לתמוך בתפקוד הפיזיולוגי של מערכת הרבייה.

מה חשוב לדעת לפני בדיקת אולטרסאונד אשכים?

גברים רבים שואלים מהי ההכנה הנדרשת לבדיקת אולטרסאונד אשכים במסגרת בירור אזוספרמיה. התשובה היא שההכנה פשוטה מאוד.

הכנה לבדיקת אולטרסאונד אשכים

בדיקת אולטרסאונד אשכים אינה דורשת הכנה מיוחדת. אין צורך בצום או בהפסקת תרופות. מומלץ ללבוש בגדים נוחים שניתן להסירם בקלות. הבדיקה אינה כואבת, אם כי עשויה להיות תחושת אי-נוחות קלה עקב מגע המתמר והג’ל. משך הבדיקה כ-20-30 דקות, ולאחריה ניתן לחזור מיד לשגרה.

שאלות נפוצות על אולטרסאונד אשכים ואבחון אזוספרמיה

האם אולטרסאונד אשכים יכול לגלות אזוספרמיה באופן ישיר?

לא, אולטרסאונד אשכים אינו יכול לזהות את נוכחות או היעדר תאי הזרע באופן ישיר. האבחנה של אזוספרמיה מבוססת על בדיקת זרע מעבדתית. תפקיד האולטרסאונד הוא לסייע בהבחנה בין אזוספרמיה חסימתית ללא חסימתית ולזהות גורמים אנטומיים אפשריים.

מהו הפרמטר החשוב ביותר באולטרסאונד אשכים לאבחון אזוספרמיה?

נפח האשכים הוא אחד הפרמטרים המשמעותיים ביותר. אשכים קטנים (פחות מ-4.6 ס”מ באורך או נפח מופחת) בשילוב עם רמות FSH מוגברות מעידים בדרך כלל על אזוספרמיה לא חסימתית. אשכים בגודל תקין או מוגדל עם FSH תקין מעלים חשד לאזוספרמיה חסימתית.

האם אולטרסאונד אשכים כואב?

בדיקת אולטרסאונד אשכים אינה כואבת. עשויה להיות תחושת אי-נוחות קלה עקב לחץ המתמר על האשכים, במיוחד אם קיים תהליך דלקתי. הבדיקה בטוחה לחלוטין, ללא קרינה וללא תופעות לוואי.

כמה זמן נמשכת בדיקת אולטרסאונד אשכים?

בדיקת אולטרסאונד אשכים נמשכת בדרך כלל 20-30 דקות. הבדיקה כוללת סריקה של שני האשכים, האפידידימיס ומבנים נוספים, וכן בדיקת דופלר להערכת זרימת הדם.

האם אולטרסאונד אשכים יכול לזהות וריקוצלה?

כן, אולטרסאונד אשכים הוא כלי מצוין לזיהוי וריקוצלה, גם כזו שאינה מורגשת בבדיקה גופנית. וריקוצלה מופיעה כהרחבת ורידי האשך ומהווה ממצא שכיח באזוספרמיה לא חסימתית.

מתי מומלץ לבצע אולטרסאונד טרנסרקטלי בנוסף לאולטרסאונד אשכים?

אולטרסאונד טרנסרקטלי (TRUS) מומלץ כאשר קיים חשד לחסימה בחלקים הרחוקים של מערכת הרבייה, כגון צינורות ההזרעה או השלפוחיות הזרע. הבדיקה מתבצעת לרוב לאחר שאולטרסאונד אשכים העלה חשד לאזוספרמיה חסימתית.

סיכום: תפקיד אולטרסאונד אשכים באבחון אזוספרמיה

אולטרסאונד אשכים מהווה כלי חיוני באבחון ובירור אזוספרמיה, אך אינו מגלה את המצב באופן ישיר. תפקידו העיקרי הוא לסייע בהבחנה בין אזוספרמיה חסימתית לאזוספרמיה לא חסימתית, הבחנה בעלת משמעות קריטית לתכנון הטיפול. הבדיקה מספקת מידע על נפח האשכים, מבנה האפידידימיס, נוכחות וריקוצלה וזרימת הדם התוך-אשכית. דיוק האבחון משתפר כאשר אולטרסאונד אשכים משולב עם בדיקות הורמונליות, בדיקות גנטיות ובמידת הצורך אולטרסאונד טרנסרקטלי. גברים המתמודדים עם אזוספרמיה צריכים לדעת כי קיימות כיום אפשרויות טיפול מגוונות, ואבחון מדויק הוא הצעד הראשון בדרך למיצוי אפשרויות הפוריות.

לקבלת מידע מדעי מפורט נוסף על תוספי Prolistem ועל התמיכה התזונתית בתהליכים פיזיולוגיים הקשורים לפוריות הגבר, ניתן ליצור קשר עם צוות המומחים והיועצים המדעיים של Prolistem בטלפון 050-526-6144 או באתר www.prolistem.co.il.

⚠️ הבהרה חשובה: מאמר זה נכתב למטרות מידע והשכלה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחנה או המלצה לטיפול. Prolistem הוא תוסף תזונה ואינו תרופה. המוצר אינו מיועד לאבחון, לטיפול, לריפוי או למניעת מחלה. התוצאות עשויות להשתנות בין אנשים. יש להיוועץ ברופא מומחה לפני תחילת כל שימוש בתוסף תזונה או קבלת החלטות הנוגעות לפוריות ובריאות.

מקורות מדעיים

1. Leslie SW, Siref LE, Soon-Sutton TL, Khan MAB. Azoospermia. [Updated 2023 Nov 18]. In: StatPearls. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2024. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK578191/

2. Moon MH, Kim SH, Cho JY, Seo JT, Chun YK. Scrotal US for evaluation of infertile men with azoospermia. Radiology. 2006;239(1):168-173. doi:10.1148/radiol.2391050272

3. Jungwirth A, et al. European Association of Urology guidelines on Male Infertility: the 2024 update. Eur Urol. 2024. Available from: https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC3746399/

4. Abdulwahed SR, Mohamed EE, Taha EA, et al. Sensitivity and specificity of ultrasonography in predicting etiology of azoospermia. Urology. 2013;81(5):967-971. doi:10.1016/j.urology.2013.01.014

5. Gamidov S, et al. Differentiation between nonobstructive azoospermia and obstructive azoospermia: A comprehensive review. Asian J Androl. 2025;27(3). Available from: https://journals.lww.com/ajandrology/fulltext/2025/05000/differentiation_between_nonobstructive_azoospermia.5.aspx