איך מאבחנים אזוספרמיה?

איך מאבחנים אזוספרמיה?

אזוספרמיה (Azoospermia) מוגדרת כהיעדר תאי זרע בנוזל הזרע (ejaculate) בבדיקת מעבדה תקנית. מדובר בממצא מעבדתי—not אבחנה אחת “סופית”—ולכן תהליך האבחון נועד (1) לאמת שהממצא אמיתי ולא תוצאה של דגימה/טכניקה, (2) לזהות את מנגנון ההפרעה, ו־(3) למפות בדיקות משלימות שעשויות להכווין להמשך בירור רפואי.

האבחון מתבסס על שילוב של בדיקות זרע חוזרות, אנמנזה (היסטוריה רפואית), בדיקה גופנית, בדיקות דם הורמונליות, ולעיתים בדיקות גנטיות ודימות. קווי־הנחיה עדכניים מדגישים הערכה אורולוגית/אנדרולוגית מסודרת כחלק מהבירור של פוריות הגבר. PubMed+1

מה חשוב לדעת לפני שמתחילים?

אזוספרמיה היא “ממצא בבדיקה”—ולכן מתחילים באימות

לפני שמסיקים מסקנות, יש לוודא שהבדיקה בוצעה בתנאים מתאימים, שהדגימה נאספה נכון, ושבוצעה הערכת מעבדה הכוללת בחינה של משקע לאחר צנטריפוגה (centrifugation) כאשר לא נצפים תאי זרע בבדיקה הראשונית. בדיקות מעבדה חוזרות הן חלק מהגישה המקובלת לאימות הממצא. PMC+1

למה זה חשוב?

טעויות טרום־אנליטיות (לפני הגעת הדגימה למעבדה) או אנליטיות (במהלך הבדיקה) יכולות להוביל ל”אזוספרמיה מדומה”, במיוחד כאשר יש מספר נמוך מאוד של תאי זרע (cryptozoospermia). לכן, אבחון איכותי נשען על סטנדרטיזציה של בדיקות הזרע והמעבדה. World Health Organization+1

שלב 1: אימות אזוספרמיה בבדיקות זרע

איך מבצעים בדיקת זרע באופן תקין?

בדיקת זרע (semen analysis) כוללת הערכה של נפח, pH, צמיגות, ריכוז תאי זרע, תנועתיות (motility), מורפולוגיה ועוד, בהתאם לסטנדרטים המעבדתיים המקובלים. מסמכי WHO מספקים מסגרת סטנדרטית לביצוע בדיקות אלו ושיפור האחידות בין מעבדות. World Health Organization+1

כמה בדיקות צריך?

בדרך כלל נהוג לבצע לפחות שתי בדיקות זרע נפרדות בתנאים תקניים (כולל תקופת הימנעות מפליטה בהתאם להנחיות המעבדה), משום שמדדים בזרע יכולים להשתנות בין דגימות. כאשר בדגימה לא נצפים תאי זרע, נדרש גם שלב מעבדתי של צנטריפוגה ובדיקת המשקע כדי לשפר את יכולת הזיהוי של מספרים נמוכים מאוד. PMC+1

תפקיד הצנטריפוגה (Centrifugation)

צנטריפוגה מאפשרת לרכז תאים ומשקעים בתחתית המבחנה, ואז לבחון את ה”pellet” במיקרוסקופ. שימוש נכון בצנטריפוגה ובפרוטוקול מעבדה יכול להשפיע על הסיווג בין אזוספרמיה לבין מצב שבו קיימים תאי זרע בודדים. PubMed+1

שלב 2: הבחנה בין סוגי אזוספרמיה

לאחר אימות הממצא, השלב הבא הוא להעריך האם מדובר ב־:

אזוספרמיה חסימתית (Obstructive Azoospermia)

במצב זה קיימת יצירת זרע (spermatogenesis) באשכים, אך יש חסימה בדרכי הזרע (כגון באפידידימיס, הוואס דפרנס או צינורות השפיכה), כך שתאי הזרע אינם מגיעים לנוזל הזרע.

אזוספרמיה לא־חסימתית (Non-Obstructive Azoospermia)

במצב זה קיימת פגיעה בדרגות שונות בייצור הזרע באשכים (תפקוד אשכים), כך שמעט מאוד תאי זרע נוצרים או שאינם נוצרים כלל בדגימה.

ההבחנה בין המצבים נשענת על נתוני הזרע (למשל נפח ו־pH), פרופיל הורמונלי (FSH, LH, טסטוסטרון), בדיקה גופנית, ולעיתים בדיקות גנטיות ודימות. PMC+1

שלב 3: אנמנזה ובדיקה גופנית ממוקדת

אנמנזה: אילו נתונים רלוונטיים?

הרופא עשוי לשאול על:

• משך ניסיונות להרות והיסטוריה פוריותית קודמת

• מחלות ילדות (למשל דלקות אשכים), חום ממושך, זיהומים, מחלות כרוניות

• ניתוחים באזור המפשעה/אשכים, טראומה, היסטוריה של אשך טמיר

• חשיפות אפשריות (חום תעסוקתי, קרינה, ממסים/כימיקלים), שימוש בתרופות או חומרים

• תפקוד מיני (אורגזמה, שפיכה, כאב), סימנים אפשריים לשפיכה אחורית

• היסטוריה משפחתית של בעיות פוריות או מחלות גנטיות

קווי־הנחיה מדגישים כי היסטוריה רפואית מלאה ובדיקה פיזיקלית הם אבני יסוד בבירור של אזוספרמיה. PMC+1

בדיקה גופנית

בדיקה אורולוגית/אנדרולוגית יכולה לכלול הערכה של:

• נפח ומרקם האשכים (כמדד עקיף לתפקוד אשכים)

• נוכחות/היעדר הוואס דפרנס (חשוב במיוחד במצבים מולדים)

• עדות לוריקוצלה

• מאפיינים הורמונליים־אנדרוגניים כלליים

שלב 4: בדיקות דם הורמונליות

בדיקות הורמונליות מסייעות להעריך את ציר ההיפותלמוס־היפופיזה־אשך ואת סבירות הפגיעה ב־Spermatogenesis. לרוב נבדקים:

• FSH

• LH

• טסטוסטרון (Total ולעיתים Free/SHBG לפי שיקול קליני)

• פרולקטין ולעיתים TSH, בהתאם לתמונה הקלינית

באופן כללי, ערכי FSH מוגברים יכולים לרמז על פגיעה בייצור תאי זרע, אך אין מדד יחיד שמספיק לבדו לקביעת הסיבה, ולכן מפרשים את התוצאות בהקשר של הבדיקה הגופנית וממצאי הזרע. גישות אלו מתוארות בסקירות ובקווים מנחים על הערכת גבר אזוספרמי. PMC+1

שלב 5: בדיקות גנטיות לפי אינדיקציה

במצבים מסוימים מומלצות בדיקות גנטיות, משום שחלק מהגורמים לאזוספרמיה קשורים בשינויים כרומוזומליים או מוטציות מוכרות. הבירור הגנטי עשוי לכלול:

• קריוטיפ (karyotype)

• חסרים מיקרוסקופיים בכרומוזום Y (Y-chromosome microdeletions)

• בדיקות ל־CFTR במקרים החשודים לחסר מולד של הוואס דפרנס (CBAVD)

היקף הבדיקות נקבע בהתאם לסוג האזוספרמיה, ממצאי הבדיקה הגופנית והנתונים ההורמונליים, כפי שמפורט בגישות אבחון עדכניות. PMC+1

שלב 6: דימות ובדיקות משלימות לפי הצורך

אולטרסאונד אשכים

מסייע בהערכת מבנה האשכים והאפידידימיס, בזיהוי וריקוצלה ובחינת מאפיינים נוספים שעשויים לתמוך בכיוון אבחנתי.

TRUS (אולטרסאונד טרנס־רקטלי)

עשוי להישקל כשיש חשד לחסימה בדרכי השפיכה או פתולוגיה של שלפוחיות הזרע/פרוסטטה, בעיקר כאשר יש נפח נמוך מאוד של נוזל זרע או שינויים ב־pH.

בדיקת שתן לאחר שפיכה

במקרים המתאימים קלינית, נבדקת אפשרות לשפיכה אחורית באמצעות זיהוי תאי זרע בשתן לאחר פליטה.

הבחירה בבדיקות אלה נעשית לפי התמונה הקלינית וההבחנה בין חסימתי ללא־חסימתי. PMC+1

שלב 7: מתי נשקלת בדיקת רקמת אשך?

במצבים מסוימים עשויה להישקל דגימת רקמה או פרוצדורה כירורגית לצורך הערכה ישירה של תהליכי יצירת זרע באשך, ולעיתים גם לצורך איתור תאי זרע. ההחלטה תלויה בשילוב של:

• פרופיל הורמונלי

• מאפיינים בבדיקה גופנית

• ממצאים גנטיים (אם בוצעו)

• מטרות הבירור והעדפות המטופל/בני הזוג

קווים מנחים שונים מתארים את מקומה של הערכה זו כחלק מהתהליך הכולל, תוך התאמה למקרה הספציפי. PMC+1

טעויות נפוצות שמבלבלות את האבחון

דגימה לא תקינה או תנאי הובלה לא מיטביים

עיכוב בהגעה למעבדה, טמפרטורה לא מתאימה או איסוף חלקי של הדגימה יכולים להשפיע על התוצאה.

“אזוספרמיה” מול “מספר זרע נמוך מאוד”

היעדר תאי זרע בשדה מיקרוסקופי רגיל אינו זהה בהכרח להיעדר מוחלט—לכן בדיקת משקע לאחר צנטריפוגה ובדיקה חוזרת חשובות בהבחנה. PMC+1

היכן נכנסים תוספי תזונה בתמונה?

במסגרת עולם הבריאות הכללי, יש אנשים הבוחרים להשתמש בתוספי תזונה כחלק מאורח חיים, תזונה ושגרה. חשוב להבדיל בין בירור רפואי (אבחון אזוספרמיה והסיבה לה) לבין שימוש בתוספים, שאינו מהווה תחליף להערכה רפואית מסודרת.

ניתן לציין בהקשר מידע כללי בלבד כי Prolistem הוא תוסף תזונה המבוסס על רכיבים טבעיים, המיועד לתמיכה כללית בתהליכים פיזיולוגיים כחלק מתזונה ואורח חיים—ללא הצגה כגורם מאבחן, מטפל או מרפא, וללא ייחוס תוצאה צפויה.

מתי לפנות לאיש מקצוע?

כאשר מתקבלת בדיקת זרע עם היעדר תאי זרע, מומלץ לפנות להערכה אצל אורולוג/אנדרולוג או מרפאת פוריות, כדי לבצע אימות מעבדתי מסודר ולהמשיך לבירור בהתאם לממצאים (כולל הורמונים, גנטיקה ודימות לפי צורך). גישה מדורגת זו מתוארת בהנחיות ובסקירות עדכניות. PMC+1

לשאלות נוספות או לקבלת מידע מדעי נוסף, ניתן ליצור קשר עם צוות Prolistem. ⚠️ המוצר הוא תוסף תזונה בלבד. אינו תרופה, ואינו מיועד לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלה.

מקורות מדעיים (קריאה נוספת)

1. Updates to Male Infertility: AUA/ASRM Guideline (2024) PubMed

2. Diagnosis and Treatment of Infertility in Men: AUA/ASRM Guideline (2021) PubMed

3. 2023 Canadian Urological Association guideline: Evaluation and management of azoospermia PMC

4. Differential Diagnosis of Azoospermia in Men with Infertility (2021, PMC) PMC

5. WHO Laboratory Manual for the Examination and Processing of Human Semen (6th edition) World Health Organization