5 השאלות שזוגות תמיד שואלים את הרופאים על אזוספרמיה

5 השאלות שזוגות תמיד שואלים את הרופאים על אזוספרמיה

אזוספרמיה (Azoospermia) היא מצב שבו לא נצפים תאי זרע בנוזל הזרע בבדיקת זרע. עבור זוגות המתמודדים עם אי־פוריות, המונח הזה עלול להישמע חד־משמעי ומאיים, אבל בפועל הוא מתאר ממצא מעבדתי שיש לו סיבות אפשריות שונות, ולעיתים נדרש בירור שיטתי כדי להבין מה מקורו ומה המשמעות הקלינית שלו. NCBI+1

הפוסט הבא מרכז את חמש השאלות השכיחות ביותר שנשאלות במרפאות פוריות הגבר, עם תשובות מדעיות, בהירות ומבוססות ידע, תוך שילוב מושגים שחוזרים בבירור: פוריות הגבר, spermatogenesis (יצירת זרע), תפקוד אשכים, איכות זרע, FSH, LH, טסטוסטרון ועוד. ASRM+1

שאלה 1: מה בדיוק אומרת האבחנה “אזוספרמיה”, ואיך מאשרים אותה?

אזוספרמיה מוגדרת כהיעדר תאי זרע בשפיכה. מאחר שבדיקת זרע היא בדיקה ביולוגית עם שונות טבעית ותלות בתנאי דגימה ומעבדה, מקובל לאשר את הממצא באמצעות יותר מבדיקה אחת. בחלק מההנחיות והסקירות מודגש גם הצורך בעיבוד נכון של הדגימה (למשל צנטריפוגציה ובדיקה של המשקע) כדי לצמצם סיכון ל”אזוספרמיה מדומה” במצבים של ריכוז נמוך מאוד. PubMed+1

במקביל, כבר בשלב הזה רופאים ישאלו על גורמים שיכולים להשפיע על תוצאת הבדיקה או על פרשנותה, כגון:

• משך התנזרות לפני הבדיקה

• מחלות חום בתקופה שקדמה לבדיקת הזרע (עשויות להשפיע זמנית על spermatogenesis)

• תרופות, תוספים, שימוש בטסטוסטרון חיצוני או סטרואידים אנאבוליים

• ניתוחים או זיהומים בעבר באזור האשכים/מפשעה

• איכות הדגימה (איסוף לא מלא, זמן הגעה למעבדה ותנאי אחסון)

המטרה היא להבין האם מדובר בממצא עקבי שמכוון לבירור סיבתי מסודר, ולא להסתמך על מדידה יחידה בלבד.

שאלה 2: האם זו אזוספרמיה חסימתית (OA) או לא־חסימתית (NOA), ומה ההבדל?

זו אחת השאלות המרכזיות, משום שהסיווג משפיע על מסלול הבירור ועל אפשרויות ההתמודדות. באופן כללי:

אזוספרמיה חסימתית (Obstructive Azoospermia, OA)

ב־OA תהליך יצירת הזרע באשך יכול להיות תקין או שמור, אך יש חסימה במערכת ההובלה (לדוגמה באפידידימיס, צינור הזרע, או חסימה מולדת/נרכשת), ולכן תאי הזרע לא מגיעים לשפיכה. בסקירות מתואר כי לעיתים מאפיינים כמו גודל אשכים תקין ו־FSH בטווח תקין יכולים להתאים לתרחיש חסימתי, אך הם אינם קריטריון יחיד. NCBI+1

אזוספרמיה לא־חסימתית (Non-Obstructive Azoospermia, NOA)

ב־NOA מדובר בהפרעה בתהליך spermatogenesis עצמו, שיכולה לנבוע מסיבות הורמונליות, גנטיות, דלקתיות, סביבתיות או אידיופטיות (ללא סיבה מזוהה). לעיתים נראה דפוס הורמונלי שמכוון ל”כשל ראשוני” של האשך: למשל FSH גבוה יחסית (בהקשר מתאים), ולעיתים גם אשכים קטנים יותר בבדיקה גופנית. PMC+1

איך בפועל מנסים להבדיל?

ההבדלה נשענת על שילוב:

• אנמנזה ובדיקה גופנית

• בדיקות הורמונליות (FSH, LH, טסטוסטרון ולעיתים פרולקטין/אסטרדיול לפי צורך)

• מאפייני נוזל הזרע (נפח, pH ומדדים נוספים)

• בדיקות גנטיות במצבים מסוימים

• הדמיה לפי שיקול קליני (למשל אולטרסאונד אשכים/דרכי זרע)

אין בדיקה אחת “מנצחת” לכל המקרים, ולכן השיח במרפאה הוא בדרך כלל תהליך של בניית תמונה קלינית מלאה. NCBI+1

שאלה 3: אילו בדיקות צריך לעשות, ומה מחפשים בהן?

בבירור אזוספרמיה נהוג להתחיל בבדיקות בסיסיות שמטרתן למקם את הבעיה לאורך הציר היפותלמוס-היפופיזה-אשך (HPT axis) ולהעריך תפקוד אשכים. NCBI+1

בדיקות הורמונליות נפוצות

• FSH (Follicle-Stimulating Hormone): מסייע להעריך פעילות הקשורה לייצור תאי זרע בצינוריות הזרע. דפוס של FSH גבוה בהקשר מתאים יכול לרמז על פגיעה ב-spermatogenesis. NCBI+1

• LH (Luteinizing Hormone) וטסטוסטרון: מסייעים בהערכת תפקוד תאי ליידיג וסטטוס אנדרוגני כללי. PMC+1

• לעיתים: פרולקטין/אסטרדיול לפי קליניקה והיסטוריה רפואית. NCBI

בדיקות גנטיות (מתי ולמה)

בגברים עם אזוספרמיה ללא סיבה ברורה, יש המלצות לשקול:

• קריוטיפ (למשל לצורך איתור תסמונות כרומוזומליות מסוימות)

• בדיקת microdeletions בכרומוזום Y

• בדיקות הקשורות ל-CFTR במצבים שמתאימים לחשד לחסימה מולדת/היעדר צינור זרע (בהתאם לתמונה הקלינית)

בדיקות אלו נידונות גם בהקשר של ייעוץ גנטי ותכנון צעדים עתידיים, במיוחד לפני פרוצדורות של הפקת זרע מהאשך/אפידידימיס או שימוש ב-ART. NCBI+1

הדמיה ובדיקות נוספות

הצורך באולטרסאונד אשכים/דרכי זרע, בדיקות שתן לאחר שפיכה, או בדיקות נוספות נקבע לפי ממצאי ההיסטוריה והבדיקה הגופנית. אין “סל בדיקות” אחיד לכל מטופל, אלא התאמה למקרה. PMC+1

שאלה 4: האם אפשר למצוא תאי זרע בכל זאת, ומה המשמעות עבור בניית משפחה?

כאן חשוב להפריד בין שני דברים:

1. האם קיימת אפשרות ביולוגית לאתר תאי זרע (בשפיכה או באמצעות הפקה ממוקדת),

2. ואילו מסלולים עומדים בפני הזוג (רפואיים ולא־רפואיים), בהתאם לאבחנה, לערכים ההורמונליים, לגורמים גנטיים ולשיקולים אישיים.

בגישה קלינית מקובלת, האפשרויות עשויות לכלול (תלוי בסוג האזוספרמיה ובשיקול רפואי):

• פרוצדורות הפקת זרע ממערכת ההובלה/האשך (למשל במצבים מתאימים)

• ניתוחים לשחזור מעבר במקרים מסוימים של חסימה

• שימוש בטכניקות הפריה חוץ־גופית (למשל ICSI) כאשר יש תאי זרע זמינים

• אפשרויות אלטרנטיביות לבניית משפחה כגון תרומת זרע או אימוץ, לפי רצון הזוג והקשרו האישי

הספרות מדגישה שב־NOA מתקיימת שונות גדולה בין מצבים שונים, והמחקר עוסק גם בניסיון לשפר יכולת ניבוי של איתור תאי זרע באמצעות סמנים לא פולשניים וגישות “אומיקס” (multi-omics), אך מדובר בתחום מתפתח שעדיין אינו סטנדרט אחיד בכל מרפאה. Frontiers+1

שאלה 5: האם אזוספרמיה אומרת משהו על הבריאות הכללית שלי, ומה כדאי לעשות בינתיים?

קווים מנחים מקצועיים בתחום אי־פוריות הגבר מדגישים שהערכת אזוספרמיה אינה עוסקת רק ב”ספירת זרע”, אלא גם בזיהוי מצבים רפואיים נלווים שעשויים להיות רלוונטיים, ובבניית תוכנית בירור מסודרת. ASRM

נקודות שיחה נפוצות במרפאה

• סקירת תרופות, חשיפות סביבתיות והרגלים (אלכוהול, עישון, חום קיצוני, סאונות בתדירות גבוהה, ועוד)

• הערכת תסמינים הורמונליים אפשריים (ליבידו, אנרגיה, שינויי משקל) והקשרם לטסטוסטרון, LH ו-FSH

• חזרה על בדיקות זרע/השלמת בדיקות בהתאם לתמונה הקלינית

• שיחה על סטרס ותמיכה זוגית/נפשית, משום שהבירור יכול להיות ממושך ומטלטל

איפה נכנסים תוספי תזונה לשיחה?

חלק מהמטופלים שואלים על תוספי תזונה בהקשר של פוריות הגבר. כשמדובר בתוספי תזונה, חשוב לנהל שיחה זהירה ומבוססת: להבין מה בדיוק נלקח, לוודא התאמה אישית (למשל ביחס לתרופות או מצבים רפואיים), ולהדגיש שתוספי תזונה אינם מהווים תחליף לבירור רפואי של אזוספרמיה.

בהקשר זה, ניתן לציין באופן עובדתי כי Prolistem הוא תוסף תזונה המבוסס על רכיבים טבעיים, המוצג כתוסף המיועד לתמיכה כללית בתהליכים פיזיולוגיים. כל החלטה על שימוש בתוסף תזונה רצוי שתיעשה לאחר דיון עם רופא/ת המשפחה או מומחה/ית לפוריות, ובהתאמה להיסטוריה הרפואית האישית.

סיכום מעשי: מה כדאי לקחת מהפוסט הזה לפגישה הבאה?

• אזוספרמיה היא ממצא שדורש אישור ופרשנות בהקשר קליני, ולא רק מספר על דף. NCBI+1

• השלב הקריטי הוא הבדלה בין OA ל-NOA באמצעות היסטוריה, בדיקה, הורמונים ולעיתים בדיקות נוספות. PMC+1

• בדיקות כמו FSH, LH וטסטוסטרון הן “שפה” שמסייעת להעריך תפקוד אשכים והיכן לאורך הציר ייתכן שהקושי נמצא. NCBI+1

• לעיתים מומלצות בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי כחלק מבירור אזוספרמיה. NCBI+1

לשאלות נוספות או לקבלת מידע מדעי נוסף, ניתן ליצור קשר עם צוות Prolistem. ⚠️ המוצר הוא תוסף תזונה בלבד. אינו תרופה, ואינו מיועד לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלה.

מקורות מדעיים נבחרים

1. Azoospermia – StatPearls (NCBI Bookshelf). https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK578191/ NCBI

2. Diagnosis and treatment of infertility in men: AUA/ASRM Guideline (Part I, 2020). https://www.asrm.org/practice-guidance/practice-committee-documents/diagnosis-and-treatment-of-infertility-in-men-auaasrm-guideline-part-i-2020/ ASRM

3. Jarvi K, et al. The workup and management of azoospermic males (PMC). https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC4537331/ PMC

4. Hubbard L, et al. Nonobstructive azoospermia: an etiologic review (PubMed). https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39243180/ PubMed

5. Endotext (NCBI/NIH): Clinical management of male infertility. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK279160/ NCBI