5 הדגלים האדומים לאזוספרמיה: מתי חשוב לבדוק לעומק

5 הדגלים האדומים לאזוספרמיה: מתי חשוב לבדוק לעומק

אזוספרמיה היא מצב שבו לא נמצאים תאי זרע בנוזל הזרע, כולל לאחר בדיקה של משקע דגימה שעברה סרכזת (centrifugation). ASRMחשוב לדעת שבדיקת זרע היא מדד ביולוגי משתנה, ולכן מקובל לבצע לפחות שתי בדיקות זרע בהפרש של כחודש, במיוחד אם הבדיקה הראשונה אינה תקינה. ASRM

המטרה כאן אינה “לאבחן דרך האינטרנט”, אלא להציג חמישה סימנים שכדאי להתייחס אליהם ברצינות, משום שהם עשויים לכוון את הרופא/ה להמשך בירור ממוקד בפוריות הגבר, בתפקוד אשכים ובתהליכי spermatogenesis.

דגל אדום 1: בדיקות זרע לא תקינות שחוזרות על עצמן

הדגל האדום הבסיסי ביותר הוא תוצאה שמצביעה על היעדר תאי זרע, שחוזרת גם בבדיקה נוספת שבוצעה נכון (איסוף מלא, זמן הגעה סביר למעבדה, והנחיות הימנעות מתאימות). מאחר שבדיקת זרע יכולה להשתנות בין דגימות, הדגש הוא על חזרתיות ולא על “צילום רגעי”. ASRM

מה זה אומר מבחינת המשך בירור?

בדרך כלל ההמשך כולל היסטוריה רפואית-רבייתית, בדיקה גופנית, ובדיקות מכוונות לפי הממצאים. ASRM

דגל אדום 2: נפח זרע נמוך מאוד, או מאפיינים שמרמזים על בעיית מעבר

נפח זרע נמוך מאוד (למשל מתחת ~1.5 מ״ל) יחד עם אזוספרמיה יכול להתאים למצבים שבהם יש בעיה במעבר הזרע (obstructive azoospermia) או בעיה בפליטת הזרע (למשל חסימה בדרכי הזרע, או חסימת צינורות פליטה). בקווים מנחים מצוין כי כאשר בדיקת הזרע “מרמזת על חסימת צינורות פליטה” (למשל דגימה חומצית, אזוספרמיה ונפח נמוך) ניתן לשקול בדיקת TRUS בהתאם לשיקול קליני. ASRM

רמזים נוספים בהיסטוריה

ניתוחים קודמים באזור המפשעה/אשכים, דלקות אפידידימיס, או מומים מולדים (כמו היעדר מולד דו-צדדי של צינור הזרע – CBAVD) יכולים להיות רלוונטיים. בהקשר של CBAVD, מקובל לשקול בירור נשאות/מוטציות CFTR. ASRM

דגל אדום 3: אשכים קטנים יחסית ו/או FSH גבוה – רמז לבעיה בייצור הזרע

שילוב של נפח אשכים קטן יחסית עם FSH מוגבר עשוי לרמוז יותר על אזוספרמיה לא-חסימתית (NOA), כלומר פגיעה ב-spermatogenesis ולא בעיית מעבר. בקווים מנחים מתואר כי היסטוריה, בדיקה גופנית ובדיקות הורמונליות מסייעות להבדיל בין חסימתית ללא-חסימתית, ושבמקרים טיפוסיים ניתן לבצע הבחנה ללא ביופסיה אבחנתית שגרתית. ASRMמחקרים גם מצאו קשר בין FSH גבוה יותר ונפח אשכים קטן יותר לבין דפוסים היסטולוגיים חמורים יותר ב-NOA. PubMed Central

אילו הורמונים בדרך כלל נכנסים לתמונה?

במסגרת בירור הורמונלי ממוקד (לפי ההקשר הקליני) נבדקים לרוב FSH, טסטוסטרון ולעיתים גם LH ופרולקטין, במיוחד אם יש רמזים לחסר אנדרוגני או תסמינים מיניים. ASRM

דגל אדום 4: שימוש בטסטוסטרון חיצוני/סטרואידים אנאבוליים, או סימנים לדיכוי ציר הורמונלי

טסטוסטרון חיצוני (כולל חלק מהטיפולים “להעלאת טסטוסטרון” שאינם מותאמים לפוריות) עלול לדכא הפרשת גונדוטרופינים (LH/FSH) ובכך להפחית spermatogenesis עד כדי אזוספרמיה. ASRMגם כאן חשוב לשים לב להיסטוריה תרופתית מלאה: זריקות/ג׳לים/כדורים, תוספים לא מפוקחים, וטיפולים שניתנו במסגרת כושר/פיתוח גוף.

מתי לחשוד גם בבעיה היפופיזרית?

כאשר יש ירידה בחשק מיני/אימפוטנציה יחד עם עדות לחסר טסטוסטרון ו-LH נמוך/נמוך-נורמלי, לעיתים נבדק גם פרולקטין ובהתאם לכך נשקל MRI. ASRM

דגל אדום 5: רמזים גנטיים או התפתחותיים (כולל קריפטורכידיזם, היסטוריה משפחתית, או מאפיינים של תסמונות)

בגברים עם אזוספרמיה או אוליגוספרמיה קשה, מקובל לשקול בירור גנטי כגון קריוטיפ ובדיקות מיקרו-דלציות בכרומוזום Y (AZF), כחלק מה-workup. ASRMבנוסף, תסמונת קליינפלטר (47,XXY) היא גורם גנטי משמעותי באוכלוסיית גברים עם אזוספרמיה, ולעיתים מאובחנת רק במהלך בירור פוריות. PubMedגם היסטוריה של אשך טמיר (cryptorchidism), חשיפה לכימותרפיה/קרינה, או ממצאים בבדיקה הגופנית יכולים להעלות את הצורך בבירור ממוקד.

איך נראה בירור רפואי מסודר כשיש חשד לאזוספרמיה?

ברמה הכללית, תהליך ההערכה נוטה לכלול:

• לפחות שתי בדיקות זרע בהפרש זמן מתאים. ASRM

• היסטוריה רפואית-רבייתית מלאה ובדיקה גופנית ע״י מומחה לפוריות הגבר. ASRM

• בדיקות מעבדה מכוונות (לרוב הורמונים כמו FSH וטסטוסטרון, ובהתאם להקשר גם LH/פרולקטין). ASRM+1

• לפי ממצאים: הדמיה/בדיקות ייעודיות (למשל TRUS כשיש פרופיל שמתאים לחשד לחסימת צינורות פליטה). ASRM

• לפי ממצאים: בירור גנטי (קריוטיפ, AZF), ולעיתים גם CFTR כשיש חשד ל-CBAVD. ASRM+1

Prolistem בהקשר מדעי-מידעי

Prolistem הוא תוסף תזונה המבוסס על רכיבים טבעיים, שנועד לתמיכה כללית בתהליכים פיזיולוגיים. בהקשר של פוריות הגבר ואזוספרמיה, ספרות מקצועית וקווים מנחים מדגישים כי מגוון תוספי תזונה שהוצעו לגברים בתהליכי ניסיון להרות מציגים נתונים שאינם חד-משמעיים מבחינת תוצאות פוריות, ולכן הערכת התאמה נעשית בדרך כלל כחלק משיח רפואי רחב ומותאם אישית. ASRM

סיכום: מה כדאי לקחת מהמאמר הזה?

“דגל אדום” אינו אבחנה, אלא סימן שמצדיק בירור מסודר. באזוספרמיה, לעיתים ההבדל בין בעיית מעבר (OA) לבין פגיעה בייצור הזרע (NOA) נשען על שילוב של בדיקות זרע חוזרות, בדיקה גופנית, פרופיל הורמונלי (FSH, LH, טסטוסטרון) ולעיתים בירור גנטי. ASRM+2PubMed Central+2

לשאלות נוספות או לקבלת מידע מדעי נוסף, ניתן ליצור קשר עם צוות Prolistem.

⚠️ המוצר הוא תוסף תזונה בלבד. אינו תרופה, ואינו מיועד לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלה.

מקורות מדעיים מוסמכים

1. AUA/ASRM Guideline Part I (ASRM): “Diagnosis and treatment of infertility in men” (כולל הגדרת אזוספרמיה, שונות בין בדיקות זרע, והמלצות בירור כולל גנטיקה). ASRM

2. Tharakan T, et al. (2021). “Non-obstructive azoospermia: current and future perspectives” (סקירה על NOA, spermatogenesis וסיווג OA/NOA). PubMed Central

3. Kavoussi PK, et al. (2021). “FSH levels and testicular volumes are associated with the severity of testicular histopathology in men with non-obstructive azoospermia” (קשר בין FSH/נפח אשכים לחומרת ממצאים ב-NOA). PubMed Central

4. Forti G, Krausz C. (2010). “Klinefelter's syndrome: a clinical and therapeutical update” (שכיחות ופרופיל קליני בהקשר אזוספרמיה). PubMed

5. Krausz C, et al. (2014). “EAA/EMQN best practice guidelines for molecular diagnosis of Y-chromosomal microdeletions” (הנחיות לבדיקות AZF כחלק מה-workup). PubMed