מה ההבדל בין אזוספרמיה חסימתית ללא-חסימתית (NOA)?

מה ההבדל בין אזוספרמיה חסימתית ללא-חסימתית (NOA)?

אזוספרמיה היא מצב שבו לא מזוהים תאי זרע בנוזל הזרע בבדיקת זרע. מבחינה קלינית נהוג לאשר את הממצא ביותר מבדיקה אחת, בהתאם לפרוטוקולי מעבדה והנחיות מקצועיות, משום שבדיקת זרע היא מדידה נקודתית המושפעת גם מתנאי איסוף/שינוע וגם משונות טבעית בין דגימות. NCBI+1

ההבחנה המרכזית באזוספרמיה היא בין:

• אזוספרמיה חסימתית (Obstructive Azoospermia, OA) – ייצור הזרע באשכים יכול להיות שמור, אך קיימת חסימה במערכת ההובלה/הפליטה ולכן תאי זרע לא מגיעים לנוזל הזרע.

• אזוספרמיה לא-חסימתית (Non-Obstructive Azoospermia, NOA) – קיימת פגיעה משמעותית בתהליך ייצור הזרע (Spermatogenesis) באשכים, כך שבאופן עקבי לא מזוהים תאי זרע בנוזל הזרע. PubMed+1

הסיווג הזה אינו “תווית” בלבד: הוא משפיע על הבירור הרפואי הנדרש, על בדיקות עזר שכדאי לשקול (למשל גנטיקה/הדמיה), ועל השיחה הקלינית לגבי אפשרויות המשך. American Urological Association+1

אזוספרמיה חסימתית (OA): כש”הצינור” חסום

מהו המנגנון?

ב-OA האשכים עשויים לייצר תאי זרע, אך קיים עיכוב/חסימה באחד מאתרי המעבר: יותרת האשך (אפידידימיס), צינור הזרע (vas deferens), צינורות הפליטה (ejaculatory ducts) או מבנים סמוכים. כתוצאה מכך, תאי הזרע אינם מגיעים לנוזל הזרע.

סיבות שכיחות

OA יכולה להיגרם ממגוון גורמים, למשל:

• חסימה מולדת או חסר מולד של צינור הזרע, לעיתים בהקשר של וריאנטים ב-CFTR (קשור גם למצבים מולדים של מערכת הזרע). NCBI+1

• שינויים לאחר דלקות/זיהומים במערכת המין הגברית, או לאחר ניתוחים באזור המפשעה/אגן.

• חסימת צינורות הפליטה (לדוגמה בשל ציסטות/שינויים אנטומיים), מצב שלעיתים מתבטא גם בשינויים בנפח השפיכה. NCBI+1

מאפיינים שיכולים להתאים ל-OA בבירור

בבדיקה קלינית ומעבדתית ניתן לראות לעיתים מאפיינים כגון:

• נפח אשכים תקין ופרופיל הורמונלי שנוטה להיות תקין. NCBI

• ממצאים בבדיקה גופנית (למשל הערכה של האפידידימיס/צינור הזרע) או בהדמיה שיכולים לרמז על חסימה. NCBI+1חשוב להדגיש: קיימת חפיפה חלקית בין מצבים, ולכן אין “מדד יחיד” שמסווג בוודאות כל מקרה.

אזוספרמיה לא-חסימתית (NOA): כשייצור הזרע נפגע

מהו המנגנון?

ב-NOA מדובר בפגיעה בתהליך Spermatogenesis – התהליך שבו תאי נבט באשך מתפתחים לתאי זרע בשלים. לעיתים הפגיעה היא מוקדית (כלומר, לא אחידה בכל האשך), ולכן הגישה הקלינית לבירור עשויה לכלול שילוב של הערכה הורמונלית, הדמיה ולעיתים בדיקות נוספות לפי הצורך. Uroweb+1

ה-EAU מגדיר NOA כמצב של היעדר תאי זרע בנוזל הזרע גם לאחר צנטריפוגה, כאשר נפח השפיכה לרוב תקין. Uroweb

גורמים שכיחים ומסגרות סיבתיות

NOA יכול לנבוע ממספר קבוצות גורמים:

• גורמים גנטיים/כרומוזומליים, כגון תסמונות כרומוזומליות או מיקרו-דלציות בכרומוזום Y (AZF), שהן גורם מוכר באזוספרמיה חמורה. Uroweb+1

• פגיעה ראשונית בתפקוד האשך (testicular failure) – מצב שיכול להתבטא גם בשינויים בנפח אשך ו/או במדדים הורמונליים. NCBI+1

• הפרעות בציר ההיפותלמוס-היפופיזה-אשך, שבהן אותות הורמונליים (כגון FSH/LH) אינם מתאימים לתמיכה בתהליך יצירת הזרע (קבוצה זו פחות שכיחה יחסית). NCBI+1

• גורמים נוספים שיכולים להיות קשורים לפגיעה בתפקוד אשכים, בהתאם להיסטוריה הרפואית (למשל חשיפות, מצבים מולדים ועוד). American Urological Association+1

פרופיל הורמונלי: FSH, LH וטסטוסטרון

ב-NOA נפוצה יותר תבנית של FSH גבוה (ולעיתים גם LH), בעיקר כאשר נפח האשכים קטן מהמצופה; לעומת זאת ב-OA שכיח יותר פרופיל הורמונלי תקין או FSH תקין-נמוך. יחד עם זאת, קיימת חפיפה ולכן לא נכון לבסס אבחנה רק על FSH. בדרך כלל בודקים גם טסטוסטרון (ולעיתים פרולקטין/תפקודי תריס/אסטרדיול לפי הקשר הקליני). NCBI

איך מבדילים בין OA ל-NOA בפועל?

האבחנה היא לרוב תהליך של “פאזל” שבו מחברים כמה שכבות מידע:

1) בדיקות זרע חוזרות ותנאי בדיקה

• מקובל לבצע לפחות שתי בדיקות בהפרש זמן ותחת הנחיות איסוף ברורות. NCBI+1

• בבירור NOA עשויה להופיע התייחסות גם לבדיקת דגימה לאחר צנטריפוגה, בהתאם לפרקטיקה המקובלת. Uroweb

• נפח נוזל הזרע הוא רמז חשוב: נפח תקין מתאים יותר ל-NOA או לחסימה “גבוהה”, בעוד נפח נמוך עשוי להתאים למצבים כמו חסימת צינורות פליטה או פליטה לא תקינה (תלוי בהקשר). NCBI

2) אנמנזה ובדיקה גופנית

בבדיקה קלינית מעריכים בין השאר:

• נפח אשכים ומאפיינים שיכולים לרמז על תפקוד אשכים. NCBI

• מישוש של הווס דפרנס והאפידידימיס (למשל היעדר דו-צדדי של vas deferens יכול לכוון לבירור גנטי ספציפי). NCBI+1

3) בדיקות דם הורמונליות

הערכת FSH, LH וטסטוסטרון היא אבן יסוד בבירור אזוספרמיה, ולעיתים מתווספות בדיקות נוספות לפי שיקול קליני. NCBI+1

4) הדמיה

• אולטרסאונד אשכים יכול לתרום להערכת נפח אשכים ולזיהוי ממצאים שמכוונים יותר לחסימה לעומת כשל בייצור. NCBI

• במצבים מסוימים משתמשים גם ב-TRUS (אולטרסאונד דרך הרקטום) להערכת שלפוחיות הזרע וצינורות הפליטה, בעיקר כשעולה חשד לחסימה דיסטלית או לממצא אנטומי. Uroweb+1

5) בירור גנטי כשיש אינדיקציה

במקרים מתאימים (למשל NOA או חשד לבעיה מולדת במערכת ההובלה), הקווים המנחים מתייחסים לבדיקות כמו:

• קריוטיפ

• מיקרו-דלציות בכרומוזום Y (AZF)

• בדיקת CFTR כשיש חשד לחסר מולד של vas deferens/שלפוחיות זרע American Urological Association+2Uroweb+2

בירור זה כולל בדרך כלל גם שיח על המשמעויות הגנטיות האפשריות למשפחה/צאצאים.

למה הסיווג חשוב?

ההבדל בין OA ל-NOA מסייע:

• לבחור מסלול בירור ממוקד יותר (לדוגמה: דגש על הדמיה/אנטומיה מול דגש על הורמונים/גנטיקה). American Urological Association+1

• להבין האם מדובר בעיקר בבעיה של הובלה או ייצור. PubMed+1

• לתכנן שיחה קלינית מסודרת על האפשרויות המקובלות ברפואת פוריות, בהתאם למאפייני המקרה והעדפות בני הזוג. American Urological Association+1

תזונה, אורח חיים ותוספי תזונה: מה ניתן לומר באופן מבוסס-ידע?

בפוריות הגבר נהוג להתייחס גם להיבטים כלליים כמו תזונה מאוזנת, פעילות גופנית, שינה והפחתת חשיפות מזיקות, כחלק מתמונה כוללת של בריאות. בהקשר של תוספי תזונה, ניתן לומר באופן כללי כי ישנם אנשים שבוחרים לשלב תוספים כחלק מתמיכה כללית בתהליכים פיזיולוגיים, אך התאמה אישית והערכת התאמה נעשות לפי מצב רפואי, בדיקות והנחיית אנשי מקצוע.

Prolistem הוא תוסף תזונה המבוסס על רכיבים טבעיים, ומוצג כתוסף שנועד לתמיכה כללית בתהליכים פיזיולוגיים — ללא ייעוד לאבחון או טיפול רפואי, וללא הבטחת תוצאה.

סיכום: נקודות מפתח

• OA: תאי זרע עשויים להיווצר באשכים, אך אינם מגיעים לנוזל הזרע בגלל חסימה במערכת ההובלה.

• NOA: קיימת פגיעה ב-Spermatogenesis ובתפקוד אשכים, כך שלא מזוהים תאי זרע בנוזל הזרע באופן עקבי.

• ההבדלה נשענת על שילוב של בדיקות זרע חוזרות, בדיקה גופנית, הורמונים (FSH, LH, טסטוסטרון), ולעיתים הדמיה ובירור גנטי לפי אינדיקציה.

לשאלות נוספות או לקבלת מידע מדעי נוסף, ניתן ליצור קשר עם צוות Prolistem. ⚠️ המוצר הוא תוסף תזונה בלבד. אינו תרופה, ואינו מיועד לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלה.

מקורות מדעיים

1. Wosnitzer M, et al. Review of Azoospermia (2014), PubMed. PubMed

2. Azoospermia – StatPearls, NCBI Bookshelf (NIH, עדכון 2025). NCBI+1

3. European Association of Urology (EAU). Sexual and Reproductive Health Guidelines – Male Infertility (פרק אזוספרמיה/NOA/OA). Uroweb

4. AUA/ASRM. Male Infertility Guideline (2020; Amended 2024), Unabridged PDF. American Urological Association

5. Gudeloglu A, Parekattil SJ. Update in the evaluation of the azoospermic male (2013), PMC. pmc.ncbi.nlm.nih.gov