האם טיפול הורמונלי יכול להחזיר ייצור זרע לאחר אזוספרמיה?

האם טיפול הורמונלי יכול להחזיר ייצור זרע לאחר אזוספרמיה?

ייצור הזרע (Spermatogenesis) הוא תהליך ביולוגי מורכב שמתרחש באשכים ונשלט בעיקר על־ידי הציר ההורמונלי היפותלמוס–היפופיזה–אשך. לכן, במצבים מסוימים שבהם הבעיה המרכזית היא הפרעה בוויסות ההורמונלי שמפעיל את האשך, טיפול הורמונלי עשוי להיות חלק מתוכנית רפואית שמטרתה לשקם תנאים הדרושים לייצור זרע. עם זאת, במצבים אחרים שבהם קיימת פגיעה ראשונית בתפקוד האשך או בעיה מבנית בדרכי הזרע, טיפול הורמונלי לבדו לרוב אינו צפוי לשנות את התמונה הבסיסית. מכאן שהשאלה אינה רק “האם טיפול הורמונלי עובד”, אלא “באיזה מצב רפואי מדובר” ומה מקור הבעיה.

במאמר זה מוצגת סקירה מדעית, ניטרלית ומבוססת־ידע על הקשר בין הורמונים לבין פוריות הגבר, ועל מצבים שבהם טיפול הורמונלי עשוי להיות רלוונטי לייצור זרע, לצד מגבלותיו.

איך הורמונים שולטים בייצור זרע?

תהליך Spermatogenesis תלוי בשילוב בין הורמונים ופעילות תאים באשך:

• LH (לוטאיניזינג הורמון): מגרה את תאי ליידיג באשך לייצר טסטוסטרון.

• FSH (פוליקול-סטימולטינג הורמון): פועל בעיקר על תאי סרטולי ותומך בסביבה הדרושה להבשלה ולהתפתחות תאי זרע.

• טסטוסטרון תוך־אשכי: נדרש ברמות גבוהות יחסית בתוך האשך כדי לתמוך בשלבים שונים של Spermatogenesis.

כאשר אחד המרכיבים הללו חסר או משובש לאורך זמן, ייתכן שתיפגע היכולת לקיים תהליך יציב של ייצור זרע. לעומת זאת, כאשר הרמות ההורמונליות אינן הבעיה המרכזית, “הוספת הורמונים” לא בהכרח משנה את יכולת האשך לייצר תאי זרע.

אזוספרמיה ופוריות הגבר: למה האבחנה המדויקת קריטית?

אזוספרמיה היא מצב שבו לא נמצאים תאי זרע בבדיקת זרע. מבחינה קלינית מקובל להבחין בין שני מצבים עיקריים:

אזוספרמיה חסימתית (Obstructive Azoospermia)

במצב זה ייצור הזרע באשך יכול להיות תקין, אך קיימת חסימה בדרכי הזרע שמונעת מתאי הזרע להגיע לנוזל הזרע.

אזוספרמיה לא־חסימתית (Non-Obstructive Azoospermia)

במצב זה הבעיה העיקרית היא בתהליך Spermatogenesis עצמו, כלומר ביכולת האשך לייצר תאי זרע באופן שמוביל להופעתם בנוזל הזרע.

טיפול הורמונלי עשוי להיות רלוונטי בעיקר כאשר יש עדות להפרעה בציר ההורמונלי (למשל חסר גונדוטרופינים) או כאשר הציר דוכא בעקבות הורמונים חיצוניים. לעומת זאת, כאשר מדובר בחסימה או בפגיעה ראשונית בתפקוד האשך, הטיפול הרפואי והבירור מכוונים לרוב לכיוונים אחרים.

מתי טיפול הורמונלי עשוי להיות רלוונטי לשיקום תנאים ל-Spermatogenesis?

היפוגונדוטרופי היפוגונדיזם: כשחסר “האות” מההיפופיזה

במצב של חסר גונדוטרופינים (LH ו/או FSH נמוכים או לא מתאימים), האשכים אינם מקבלים גירוי הורמונלי מספק. במצבים כאלה, בספרות מתוארת לעיתים גישה רפואית המבוססת על:

• מתן hCG (בעל פעילות דומה ל-LH) לצורך תמיכה בייצור טסטוסטרון.

• מתן FSH (או hMG) לצורך תמיכה בתפקוד תאי סרטולי ובתהליך Spermatogenesis.

• במצבים מסוימים, שימוש ב-GnRH בפולסים כדי להפעיל את ההיפופיזה בצורה המדמה הפרשה טבעית.

במחקרים ובסקירות מתוארים מצבים שבהם הופיעו תאי זרע בנוזל הזרע לאחר טיפול כזה בחלק מהמטופלים עם חסר גונדוטרופינים. יחד עם זאת, התגובה תלויה במשתנים קליניים (כגון מאפייני ההפרעה, משך הזמן ללא גירוי הורמונלי, מדדים בסיסיים של תפקוד אשכים ועוד), ולכן יש שונות גבוהה בין אנשים.

דיכוי ציר הורמונלי בעקבות טסטוסטרון חיצוני או סטרואידים אנבוליים

נטילה של טסטוסטרון חיצוני או סטרואידים אנבוליים-אנדרוגניים עלולה לדכא את הפרשת LH ו-FSH (דרך משוב שלילי), להפחית טסטוסטרון תוך־אשכי, ולהוביל לירידה בייצור זרע ולעיתים אף לאזוספרמיה זמנית. בספרות מתואר כי לאחר הפסקת השימוש ייתכן שיקום הדרגתי של הציר ההורמונלי ושל Spermatogenesis לאורך זמן, אך משך ההתאוששות משתנה בהתאם לגורמים כמו משך השימוש, מינונים, מאפיינים אישיים ומצב בסיסי של פוריות הגבר.

במצבים אלו רופאים עשויים לשקול התערבויות הורמונליות שונות במסגרת רפואית, בהתאם לממצאים ההורמונליים וליעדים (למשל שימור פוטנציאל פוריות). חשוב להדגיש שאין מסלול אחד שמתאים לכל מצב, וההחלטה תלויה בבירור ובמעקב.

מצבים נבחרים של אי־איזון הורמונלי עם חשיבות לשימור פוריות

בחלק מהמקרים קיימים סימנים להיפוגונדיזם “פונקציונלי” או אי־איזון (למשל טסטוסטרון נמוך יחסית, יחס טסטוסטרון–אסטרדיול נמוך, או פרופיל שבו LH/FSH אינם גבוהים כפי שניתן לצפות בפגיעה אשכית ראשונית). במצבים מסוימים, בהתוויה רפואית ובמעקב, עשויים להישקל:

• SERM (כגון clomiphene citrate): תרופות שעשויות להגביר הפרשה אנדוגנית של LH/FSH באמצעות השפעה על מנגנון המשוב של אסטרוגנים. בסקירות מתואר שימוש ב-clomiphene בגברים, במיוחד כאשר נשקלת החשיבות לשימור פוטנציאל פוריות בהשוואה לטיפול בטסטוסטרון חיצוני.

• מעכבי ארומטאז (כגון anastrozole או letrozole): במצבים נבחרים של יחס טסטוסטרון–אסטרדיול נמוך, כאשר קיימת אינדיקציה רפואית לכך. מטא־אנליזות וסקירות תיארו השפעות על פרמטרים הורמונליים ולעיתים גם על מדדי זרע באוכלוסיות מסוימות, אך יש שונות בין מחקרים מבחינת אוכלוסייה, פרוטוקולים ומדדי תוצאה.

חשוב לציין: מדובר בגישות שמיושמות בהתאם להערכה רפואית פרטנית, ולא כפתרון כללי לכל בעיה של איכות זרע או אזוספרמיה.

מתי טיפול הורמונלי בדרך כלל פחות צפוי להשיב ייצור זרע?

אי־ספיקה אשכית ראשונית (Hypergonadotropic Hypogonadism)

כאשר FSH גבוה (ולעיתים גם LH גבוה) יחד עם טסטוסטרון נמוך/גבולי, התמונה עשויה להתאים לפגיעה ראשונית בתפקוד האשך. במקרה כזה, ההיפופיזה “מגבירה אות” אך האשך מגיב באופן מוגבל. במצבים אלו, העלאת גונדוטרופינים אינה בהכרח משנה את יכולת האשך לייצר תאי זרע, משום שהבעיה אינה חסר גירוי אלא מגבלה בתפקוד רקמת האשך.

אזוספרמיה חסימתית

כאשר קיימת חסימה בדרכי הזרע, טיפול הורמונלי אינו מתקן בעיה מבנית. האבחון מתמקד בהערכת דרכי הזרע, גורמי חסימה, ולעיתים גישות כירורגיות או מעבדתיות בהתאם למקרה.

גורמים גנטיים ומבניים מסוימים

בחלק מהמצבים הגנטיים הקשורים לפוריות הגבר (למשל שינויים מסוימים בכרומוזום Y) או בעיות מבניות, היכולת לייצר תאי זרע עשויה להיות מוגבלת מסיבות שאינן הורמונליות. במצבים כאלה נדרשת הערכה ייעודית, ולעיתים השאלה הקלינית היא מה הפוטנציאל הקיים ברקמת האשך ולא כיצד “להעלות הורמונים”.

אילו בדיקות מסייעות להעריך את ההקשר ההורמונלי?

בבירור פוריות הגבר נהוג לשלב:

• בדיקות זרע חוזרות לפי הנחיות קליניות (חשוב במיוחד באזוספרמיה כדי לאמת ממצא).

• פרופיל הורמונלי: FSH, LH, טסטוסטרון (ולעיתים טסטוסטרון חופשי ו-SHBG), פרולקטין, אסטרדיול ולעיתים גם TSH, בהתאם לתמונה.

• בדיקה גופנית ואולטרסאונד אשכים לפי צורך.

• בירור נוסף בהתאם לממצאים (כולל בדיקות גנטיות במקרים מסוימים).

מאחר ש-Spermatogenesis הוא תהליך שנמשך שבועות עד חודשים, הערכת השינוי במדדי זרע נעשית לרוב בפרקי זמן מתאימים ולא על בסיס שינויים קצרי טווח.

היכן משתלב תוסף תזונה בהקשר של הורמונים ופוריות הגבר?

תוסף תזונה אינו טיפול הורמונלי ואינו תחליף לאבחון רפואי או לטיפול שנקבע על־ידי רופא. אם מוזכר Prolistem, ניתן להציגו באופן מידע־מדעי בלבד: תוסף תזונה המבוסס על רכיבים טבעיים, שנועד לתמיכה כללית בתהליכים פיזיולוגיים כחלק מאורח חיים ותזונה, ללא הבטחת תוצאה וללא הצגה כפתרון רפואי לבעיות של אזוספרמיה, איכות זרע או תפקוד אשכים.

סיכום

טיפול הורמונלי עשוי להיות רלוונטי לשיקום תנאים לייצור זרע בעיקר כאשר מקור הבעיה קשור להפרעה בציר ההורמונלי (כגון היפוגונדוטרופי היפוגונדיזם) או לדיכוי של הציר בעקבות הורמונים חיצוניים. לעומת זאת, כאשר קיימת פגיעה ראשונית בתפקוד האשך, חסימה בדרכי הזרע או גורמים גנטיים/מבניים מסוימים, טיפול הורמונלי לבדו לרוב אינו מוקד הגישה. לכן, השלב המרכזי הוא בירור מסודר הכולל פרופיל הורמונלי, בדיקות זרע חוזרות והערכת מומחה, כדי להבין מה ההסבר הסביר למצב ומהן האפשרויות הרלוונטיות.

לשאלות נוספות או לקבלת מידע מדעי נוסף, ניתן ליצור קשר עם צוות Prolistem.

מקורות מדעיים (5)

1. McBride JA, Coward RM. Recovery of spermatogenesis following testosterone replacement therapy or anabolic-androgenic steroid use. Sexual Medicine Reviews. 2016.

2. Alexander EC, ואחרים. Gonadotropins for pubertal induction in males with congenital hypogonadotropic hypogonadism. פרסום ב-PubMed. 2024.

3. Gialouris JV, ואחרים. Efficacy of Gonadotropin Therapy to Induce Spermatogenesis in Gonadotropin-Deficient Men. The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. 2025.

4. Wheeler KM, ואחרים. Clomiphene citrate for the treatment of hypogonadism. פרסום ב-PubMed. 2019.

5. Guo B, ואחרים. Efficacy and safety of letrozole or anastrozole in the treatment of male infertility with low testosterone-estradiol ratio: a meta-analysis and systematic review. פרסום ב-PubMed. 2022.

⚠️ המוצר הוא תוסף תזונה בלבד. אינו תרופה, ואינו מיועד לאבחון, טיפול, ריפוי או מניעת מחלה.